אומרים שהמרחק מהמרכז משפיע ... המרחק מהעיר הגדולה מחזק .. אומרים החיים בפריפריה "מייצרים" נשים חזקות ומיוחדות.... . האם נכון הדבר???? יצאנו, שלוש חברות : ריקי, ניצה ומירה ליזום מיפגשי נשים ולבדוק את העניין. ריקי חיפשה בין כל מכריה וחבריה והודיעה: "יש"!! מצאתי........ מצאתי נשים עם סיפורי הצלחה חוויה נשית מחכה לנו.." ניצה בדקה במפה וסימנה את השבילים המאפשרים להגיע אל כל אחת מהנשים. זו החיה בחווה מבודדת, אחרת חיה במאהל זרוק על הר, או אחרת בבית עשוי בוץ הנטוע בין גבעות נסתרות. ואנוכי מירה שימשתי בתפקיד הנהגת הממושמעת זו שלוחצת על הגז לפי ההנחיות הנשמעות כל רגע משתיהן. אנו נוסעות בשביל כורכר מתפתל, האוטו קופץ ומקרטע... הרחק מכל כביש או דרך סלולה.....ענן אבק עולה מאחורינו כאילו היינו קומנדקר הכובש דרכים בתולות. 
ולאן הגענו?.??...............
מרחבים..מרחבים אנו לוקחות הרבה אויר.... ממלאות את הריאות באויר פסגות צלול, מניעות את הראש ימינה ולאט לאט מעבירות המבט שמאלה ולנגד עיננו ניפרס כל מרחב הנוף, הגבעות המעוגלות,הצמחיה,הפרות הרובצות בשלווה ושלושתינו כמו במקהלה אומרות בקול גדול וואאוו.......!!!!!.. איזה נוף? ..... איזה נוףףף? איזה מרחבים???? ראו!.. כאן בתוך הנוף הזה היא יושבת ..... כאן בינות ההרים המקיפים אותה ללא כל קשר עין עם בתים אחרים היא לבדה כאן יושבת. In the middle of no where זאת היא מתי, אישה נאה ומיוחדת היושבת כאן יחד עם 150 ראש בקר חיים בחווה ענקית מבודדת. את הבית בנו במו ידיהם, מתי ובעלה עודד ז"ל. חלוקי אבן וחתיכות שיש שובצו בתוך הקירות, יצרו גומחות קטנות, מדפים בולטים ועיצבו אוירה של "בית קטן בערבה". הגברת מתי הגיעה מתל אביב הגדולה לפני עשרות שנים ונשבתה בקסמו של עודד ז"ל. היא נילכדה בנופים ובמרחבים המשכרים והחליטה לוותר על חיי בוהמה תל אביבים. יחד שניהם בנו את החווה.
לבד ב"בית קטן בערבה" - את לא פוחדת?
מאז מותו של עודד בעלה, מתעקשת מתי להישאר לבדה בחווה הגדולה ולשמר בה את זיכרו. "ומה קורה בלילה כשהשמש שוקעת וחושך משתרר על פני כל המרחבים והנופים הציוריים "? שאלתי את מתי "אני לא פוחדת בכלל לא מהחושך ולא מהבדואים בסביבה, עונה מתי נמרצות, אני נטועה במקום כבר עשרות שנים, הבדואים מהסביבה מכירים אותי, הם זוכרים לטובה את בעלי עודד שהשכיל ליצור עימם יחסי רעות אמיצים ולכן הם שומרים עלי". 
ובכל זאת אנו מקשות ושואלות
-איך אשה לבדה מנהלת חווה כל כך גדולה?, בית תוסס? חצר פורחת?
-מהיכן את קונה חלב ולחם?
-עם איזו שכנה את מפטפטת במהלך היום, הרי אין כאן איש בסביבתך?
-איך בכלל מגיעים אליך אורחים ללא שביל ודרך ?
- וחלילה אם אינך מרגישה טוב, מי בכלל יודע מה קורה איתך אי שם באמצע ההר?
על כל השאלות האלה מבטיחה מתי לענות לנשים שתבואנה לבקרה .
נשים סקרניות המעונינות להיפגש עם נשים מצליחות שעשו זאת בגדול
וקראו באתר של מסע נשי "מסע נשי אל קדיתא ובנותיה"
