"מסע נשי" - עצמה שמגיעה רחוק...

קבוצת "מסע נשי" שמה לה למטרה להוות מקום להתפתחות ועונג עבור נשים באמצעות ארגון מסעות ויצירת מפגשים עם נשים בארץ וברחבי תבל

יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

מדעניות וידעניות - מפגשים במכון ויצמן

יום חמישי, 23.12.2010







מחקר בסיסי


פתחנו את היום במרכז המבקרים של מכון ויצמן. שמענו מפי סימה תמיר ממחלקת יחסי הציבור של מכון ויצמן על המבנה של מכון ויצמן, משהו על ההיסטוריה שלו, על מחקר בסיסי המבוסס על סקרנות, מקוריות, סביבת העבודה של גדולי המוחות שלנו. צפינו בסרטון קצר שהצליח להדגים לנו היטב את החשיבות והיתרונות של מחקר בסיסי.
פרופ' נאוה דקל: ממחקר בסיסי לשיטות טיפול חדשות.
שמענו הרצאה מפי פרופ' נאוה דקל שסיפרה לנו על הריון, מחקר ומזל.. הרצאה מרתקת שהדגימה שוב, כמה חשוב המחקר הבסיסי שמביא לעתים את החוקרים לתגליות חשובות ויישומיות בתחומי המדע השונים. פרופ' נאוה דקל, ראש המחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע, והצוות שעבד עמה, התבוננו בתוצאות מסדרת ניסויים שנועדה לגלות האם חלבון מסוים, ממלא גם תפקיד בהשתלה של ביצית מופרית ברחם האישה - תהליך חיוני לתחילת הריון. הממצא המקרי הוביל אותם לכיוון אשר יאפשר פיתוח שיטות טיפול חדשות, שיסייעו להעלות את שיעורי ההצלחה של נשים להרות בעזרת הפרייה חוץ-גופית. פרטים נוספים על המחקר של פרופ' נאוה דקל.
ביקור מרשים בבית חיים ויצמן
בהמשך, ביקרנו ביד חיים ויצמן. המקום כולל את בית המגורים, אחוזת הקבר של בני הזוג וייצמן, את גנזך וייצמן, את כיכר הזכרון לקורבנות השואה, וארבעים דונם של גנים. הבית הזה היה מאד מיוחד, כבר אז, בתקופה שבה נבנה. הבית תוכנן ע"י האדריכל אריך מנדלסון ובנייתו הושלמה בשנת 1937. משנת 1949 ועד למותו של ד"ר וייצמן בשנת 1952 שימש הבית כמשכן הרשמי של נשיא המדינה. ד"ר ורה וייצמן גרה בבית עד למותה בשנת 1966. בשנת 1978 נפתח הבית כמוזיאון לקהל., לאחר ששופץ בתרומת הגב' ויוויאן קלור-דאפילד. המבנה ופרטי האוסף שומרו ושוחזרו ביסודיות בשנת 1999, בתרומת קרן יד הנדיב. המבנה מאוד מרשים, מבחוץ וגם מבפנים. סיירנו בגן שסביב הבית. ראינו את מכונית הפורד שהעניק הנרי פורד לנשיא וייצמן המכונית מוצגת בגן תצוגה ייחודי, הסמוך לבית. סיירנו בין חדרי הבית, המרשימים עד היום. חדר האוכל ובו גם סרוויסים שהוטבע בהם סמל העץ של יד וייצמן. הספרייה הגדולה ובה ריהוט ופינות מרשימות. חדרי האירוח, ואזור המטבח, המרשים למדי בהתאם לתקופה. שמענו על האישה גב' ד"ר ורה ויצמן ופעילותה הציבורית, על בני המשפחה. ועל הבן, מיכאל (מייקל) , שנהרג במלחמת העולם השנייה כטייס. התמונות מן הסיור בגלריה.

גן המדע
במזג האוויר באביבי שלנו, באמצע החורף התפנינו לעסוק במשחקים בגן המדע, שהוא מגרש משחקים למבוגרים וגם לנוער וילדים. במוזיאון המדע הייחודי הזה, הממחיש באופן המרתק ביותר עקרונות מדעיים וטכנולוגיים שונים, קיבלנו הדרכה מבחורה צעירה המשרתת בשרות לאומי במקום. כאן מככבים מתקנים אמתיים: "תנור השמש", "קשת בלי ענן", "הגל הענק" "הקסלעפון" "נדנדת הירח" ועוד המון מוצגים גדולים שהיוו אטרקציה גם לנו..!




המחקר המדעי של פרופ' ורדה רוטר
חתמנו את ביקורנו במפגש עם פרופ' ורדה רוטר. שהפתיעה אותנו ופתחה את השיחה עמה, בסיפורה האישי כאם ומדענית, על הקשיים של אישה מדענית שמתמסרת למדע, ויחד עם זאת מקימה משפחה וחותרת למצוינות במדע. בהרצאת היא סקרה את עבודתה בחקר התהליכים המעורבים בהתפתחות גידולים סרטניים והמנגנונים שבהם נוקט הגוף על מנת למנוע את התפתחות מחלת הסרטן. במיוחד התמקדה בחקר הגֵן p53.
פרופ' רוטר השתלמה בחקר הסרטן במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ובשובה לארץ עסקה בחקר הסרטן במכון ויצמן, כחוקרת בכירה, כפרופסור וכראש המחלקה לביולוגיה של התא וחברה במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא. כיום היא מנהלת את מרכז בריאות האישה במכון ויצמן. במרוצת השנים עסקה בחקר התהליכים המעורבים בהתפתחות גידולים סרטניים והמנגנונים שבהם נוקט הגוף על מנת למנוע את התפתחות מחלת הסרטן. במיוחד התמקדה בחקר הגֵן p53, ותרמה תרומה מכרעת לעבודה שהוכיחה כי איבוד פעילותו התקינה של הגֵן הזה מעורבת בגרימת סרטן בבני אדם. בשנים האחרונות התמקדה בזיהוי תהליכים המשפיעים על עמידוּתם של גידולים כנגד תרופות אנטי סרטניות, והייתה אחראית לממצאים חדשים בעלי פוטנציאל רב. עבודת המחקר שלה זיכתה אותה באותות ובעיטורים רבים על הישגיה המקצועיים והמדעיים והישגיה כאישה חוקרת. לפרטים נוספים על המחקר.

גלריית צילומים בית ויצמן

גלריית צילומים - גן המדע במכון ויצמן

יום שני, 27 בספטמבר 2010

ביקור באוהל המחאה לשחרור גלעד שליט ירושלים ספטמבר 2010

"ניגוני הלב" - תפילות נשים בירושלים

בימים שבין כסה לעשור, כשהנשמה מחפשת לעצמה מנוח, יוצאים אנשי ירושלים לתפילותיהם כמי שמתמרקים לקראת היום הגדול מכולם. ההמולה רבה, התכונה גדולה וגם אנחנו יצאנו לירושלים, אל העיר המרגשת מכולן...
בדרך לירושלים, בפינה שלווה, ממש מעל הטראסות של הסטף עצרנו להתכנסות בינינו לבין עצמנו להקשיב לרחשי הלב הפרטי שלנו, להתבונן לרגע ולבדוק מה אנחנו באמת רוצות עבור עצמנו והעולם סביבנו, בפתחה של השנה החדשה הזו. משם יכולנו לצפות על אורות העיר ירושלים.

המשכנו לירושלים לפגוש במשפחת שליט באוהל המחאה לשחרור גלעד שליט. הם חיכו לנו, הגענו לשם בשעה 21.00. בערב כזה שנושאו תפילות נשים, פגשנו את אמו של גלעד שליט שיושבת באוהל כבר זמן רב, עם משפחתה ותומכים שמגיעים אליהם, מפעם לפעם. באמת אין מה לומר בסיטואציה כזו ולכן שרנו איתה את השיר "ערב מול גלעד" , הביקור הונצח בסרטון הקצר שמופיע כאן בבלוג.
בהמשך, יצאנו לסיור לילי בעיר העתיקה. התחלנו את המסלול ליד מתחם ממילא, עלינו לכיון הר ציון. קיבלנו הסברים ממדריכת הסיור תמי צדוק, שהובילה אותנו בין הסמטאות של העיר העתיקה. רצינו לחוש בדופק החיים של העיר בתקופת החגים ולראות את הגברים המבקשים מחילות וסליחות. אך בעיקר באנו להקשיב לתפילותיהן
של הנשים. במרכז רחל ינאית בעיר העתיקה בלב הרובע היהודי רחוב משגב לדך 13, נפגשנו עם לאה הרטמן שהיא אשתו של הרב רז הרטמן. בשנים האחרונות נוצרה בהנהגתו קהילה שפיתחה סוג של עבודת ה' בחבורה המתפללת באריכות ומשלבת שירה וניגון. לאה הרטמן סיפרה לנו על הקהילה בה היא חברה. תוכלו להתרשם גם מקטעי הוידאו שמופיעים ברשת האינטרנט. לאחר מכן יצאנו לתצפית גגות בעיר העתיקה שנמצאת בין הרבעים בעיר העתיקה. על התוואי מזרח-מערב, במקביל לשוק, פועל כבר שנים מסלול המאפשר טיול מעל לגגות המקום בתפר שבין הרובע היהודי לרובע המוסלמי. כמות האנשים שמגיעה לעיר, ועורכת סיורי סליחות בשנים האחרונות היא מדהימה. היה זה אחד הימים האחרונים של הסליחות. הרבה מאוד אנשים צעירים וזקנים הסתובבו ברחובות, רבים צעדו לעבר הכותל. על הגגות ראינו קבוצות של צעירים מקבלות הדרכה על ירושלים בתקופות שונות. חזרנו אל מרכז רחל ינאית כדי לשמוע את סיפורן של "נשות הכותל" מפיה של פגי סידור עתונאית של הג'רוזלם פוסט שמתפללת עם נשות הכותל. נשות הכותל היא עמותה של נשים יהודיות המשתייכות לזרמים שונים ביהדות, המבקשות להתפלל בכותל המערבי תפילה הכוללת קריאה בתורה, התעטפות בטלית, חבישת כיפה והנחת תפילין, מעשים שקיומם בפרהסיה אינם עולים בקנה אחד עם מנהגי ההלכה האורתודוקסית, המייחדת מעשים אלה לגברים. באתר האינטרנט של העמותה מוצגות מטרותיה: "מטרתנו כוללת שינוי, חינוך והעצמה – לשנות את הסטאטוס קוו הקיים שמונע מנשים מלהתפלל באופן חופשי בכותל המערבי, לחנך את הנשים היהודיות והחברה כולה על זכויות האזרח הפוליטיות, דתיות וחברתיות הקשורות לזכותן של נשים להתפלל כקבוצת תפילה; ולהעצים את הנשים היהודיות לקחת אחריות על החיים הדתיים וזכויות התפילה שלהן".
לאחר המפגש הזה יצאנו כדי לצפות בתפילות ליד הכותל. מן המרפסת ניתן היה לראות המוני אדם מתפללים ליד
הכותל. אנשים רבים ממקומות רבים ושונים הגיעו לאזור להתפלל, לבקש סליחה ומחילה. זו הייתה חוויה בפני עצמה להגיע למקום הזה בזמן הזה, ממש לפני יום הכיפורים.
עד שיצאנו מאזור הכותל, השעה הייתה מאוד מאוחרת. אך לא וויתרנו על נגינתה של מוסיקאית מיוחדת במינה, שרון קיסר פיסק, פסנתרנית,מלחינה ומגישה את לחניה ושיריה באופן ייחודי. הקשבנו לנגינתה ולשירתה של שרון, שהצליחה לחדור אל לבנו למרות השעה המאוחרת. כשהגענו חזרה לאזור ת"א כבר עלה השחר, הייתה זו חוויה מיוחדת במינה. האזינו גם אתם לנגינתה של שרון.

גלרייה ביקור באוהל המחאה לשחרור גלעד שליט

1 .כדי להגיע לגלריה שבה מוצגות התמונות לחצו שתי לחיצות על המצגת.2. בגלרייה עצמה לחצו על התמונות הקטנות כדי לראות אותן בגודל מלא.3. כדי לשמור תמונות במחשב שלכן, הציבו את הסמן על התמונה שבה אתן בוחרות, לחצו על העכבר הימני, בחלון שיפתח לחצו על שמור תמונה בשם... מצאו את הספרייה שבה תרצו לשמור את התמונה ואז לחצו אישור לשמירת התמונה.4. התמונות מותרות לשימוש, הן צולמו למענכן.

לחישת המלאך - שרון קיסר פיסק

התרגעות בסטף

יום חמישי, 19 באוגוסט 2010

סקס בעיר הורודה

התבקשנו להשאיר את הבושה בבית ולהגיע עם הרבה פתיחות וסקרנות.... וגם אמרו לנו שחשוב לבֹא במצב רוח טוב!!! אז הגענו ל "מסע נשי" אל המיניות הנשית ומחוזות העונג.
מתי? זה קרה ביום שישי, 13.8.2010 איפה? בתל אביב וסביבותיה.... למי? לסקרניות שמעזות....
כדי לארגן קבוצת נשים לנושא הטעון הזה: מין, מיניות, מיניות של נשים עדיין צריך להעיז... להשאיר את הבושה בבית?
נדמה לי שכל מי שהגיעה למסע המיניות הזה ביום שישי 13.08.2010 יצאה מן היום הזה בתחושה חדשה. כשמדברים על זה פתוח, זה משחרר, מעניין, מביא זווית חדשה על המיניות. בעיקר במה שנוגע למיניות של נשים.
תיאוריות ומחקרים על מיניות נשים
לפיכך,נחתנו בבוקר נחתנו בגבעתיים לשמוע את הרצאתה של גילה ברונר, סקסולוגית מוסמכת, מנהלת השירות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית בתל השומר ויו"ר ארגון הסקסולוגים בישראל. שמענו מפיה על התפיסות השונות של המיניות הנשית. במשך שנים רבות המחקרים על מיניות נערכו על ידי גברים. תוצאות רבות של המחקרים אופיינו על פי הגישה הגברית. למרפאות לטיפול מיני מגיעים גם גברים וגם נשים באופן פרטני וגם זוגות שמעוניינים בשיפור הזוגיות המינית שלהם. במשך השנים התפתח המחקר שעוסק במיניות הנשית, ההנאה ממין, היכולת להגיע לאורגזמה בשעת קיום יחסי המין. הרצאתה של גילה העניקה לנו ידע יקר מאוד על התפתחות המיניות במעברי החיים וכיצד הדברים בא לידי ביטוי בחיינו. היא האירה באור חדש את התייחסות החברה למיניות בשנים האחרונות בעקבות החשיפה התקשורתית והמשמעות של מפגש עם החומר הפורנוגרפי שפתוח וזמין לכל אחד כמעט בכל גיל. קשה להעביר את הרצאתה של גילה אחד לאחד. אולם מפגשים כאלה ודאי עוד ייערכו עם "מסע נשי". פרטים נוספים בכתובת הבאה: גילה ברונר. כתבה בערוץ 23 בהשתתפות גילה ברונר בעקבות הקרנת הסרט: סרוגייט.
העונג הנשי
בהמשך, הגענו לביקור מודרך באחת מחנויות הדגל לנשים. חנות צעצועים נחמדה, צבעונית ומעודנת במיוחד... שם נפגשנו עם החידושים האחרונים בתחום, שמענו את איילת דוד-קורן, שהסבירה לנו על ההיסטוריה של אביזרי המין (הידעתן? כבר ביחזקאל ט"ז נכתב על הויברטור הקדום באלו המלים:"ועשי לך צלמי זכר ותזני בהם" ), שמענו על הרעיון על פיו נבנתה החנות, על זכותן של הנשים לענג את עצמן, ועל הצעצועים שיכולים לעזור לנשים לעונג זה. איילת, בחורה צעירה שמזמן נטשה את רגשות הבושה, מסתכלת אל הלקוחות בעיניים, מסבירה על כל אחד מן האביזרים שלהם היא קוראת צעצועים, מה מטרתו, ומה אפשר לעשות אתו.
לחנות קוראים Sisters
על השקיות שבהן תקבלו את המוצרים כתוב Sisters are doing it for themselves והמבין יבין. לחנות הזו יש אתר ססגוני.
"נגיעות" בגוף הנשי והמעברים בחיים
לאחר הפסקת הצהריים התכנסנו יחד לסדנא בהנחיית
טל נאמן. טל, בת 41 אישה, אמא ואמנית יוצרת רב תחומית. היא עוסקת במיניות נשית, ומנחה טקסי מעבר נשיים. בסדנאות שלה מאתגרת טל את התפישות המסורתיות של חינוך למיניות ומבססת את דבריה על ממצאים העולים מתוך עבודתה. בסדנא עצמה כל אחת מאיתנו נתבקשה לגעת בנקודות מאוד רגישות שקשורות במיניות שלה, לעצמה. טל מעודדת לשחזר חשיבה על המיניות באמצעות שאלות מנחות (מאוד לא פשוטות...) והתבוננות פנימית מחודשת. ישבנו בקבוצות קטנות ודיברנו... זה היה מעניין... מצחיק ומגרה להמשך החשיבה... בהמשך, התקיים דיון בקבוצה גדולה יותר שבו המשתתפות השמיעו את התרשמותן, התפעלנו מהתעוזה של הדוברות ולמדנו על עצמנו... לסדנא של טל נאמן הגענו כבר לאחר המפגש עם גילה ברונר בבוקר ולאחר הביקור בחנות. הייתה תחושה שעברנו תהליך של שחרור ביום הזה. ולסיום חוללנו במפגש משחרר של תנועה ומחול לצלילי מוסיקה מענגת במיוחד.

בדרך חזרה שמענו את ברכת הדרך ל"מסע הנשי" המיוחד הזה, מד"ר רות וסטהיימר, הכוהנת הגדולה של המיניות. "בשנה הבאה, אשמח להצטרף" אמרה. יהיה מעניין.. המסע הבא יתקיים באוגוסט 2011. את מוזמנת להיות בקשר...


סיימנו את היום החושני הזה... וחזרנו הביתה מחויכות מתמיד..

יום שבת, 10 ביולי 2010

גלרייה נבי שועייב

1 .כדי להגיע לגלריה שבה מוצגות התמונות לחצו שתי לחיצות על המצגת.2. בגלרייה עצמה לחצו על התמונות הקטנות כדי לראות אותן בגודל מלא.3. כדי לשמור תמונות במחשב שלכן, הציבו את הסמן על התמונה שבה אתן בוחרות, לחצו על העכבר הימני, בחלון שיפתח לחצו על שמור תמונה בשם... מצאו את הספרייה שבה תרצו לשמור את התמונה ואז לחצו אישור לשמירת התמונה.4. התמונות מותרות לשימוש, הן צולמו למענכן.

גלרייה אצל הדרוזים במע'אר

הוראות לשימוש והורדת התמונות ראו בגלריה למעלה

בין גלגול לגלגול

על נשמות, עלי גפן וסיפורי חיים.

ביום שישי, 9.7.2010 יצאנו אל נופי הגליל: חווינו מפגש מרתק בנבי שועייב עם האמונה הדרוזית, בישולים אצל ג'ולייה בכפר מע'אר. שמענו על האמונה בגלגול נשמות. ונפגשנו עם נשים בחברה הדרוזית.
יצאנו ביום שישי 9.07.2010 מהמרכז הצפוף צפונה, אל נופי הגליל מעל הכינרת אל המקום הקדוש ביותר לעדה הדרוזית: קבר נבי שועייב. הקבר נמצא כ-7 ק"מ מערבית לטבריה. נבי שועייב הינו אתר קבורה קדום בו קבור על פי המסורת הדרוזית הנביא שועייב, הוא יתרו המקראי חותן משה, אשר נזכר מספר פעמים בקוראן. יתרו נחשב בקרב הדרוזים לנביא החשוב ביותר בדתם, ובשל כך הפך קברו למקום הקדוש ביותר בעולם לדת הדרוזית. אגדה דרוזית מספרת כי ערב קרב קרני חיטין כנגד הצלבנים בשנת 1187 לספירה, חלם המצביא המוסלמי צלאח א-דין חלום, בו נראה אליו מלאך אשר הבטיח לו ניצחון בקרב, וזאת בתנאי שבסיומו הוא ירכב על סוסו מערבה, ובמקום שבו יעצור הסוס, שם יימצא קבר נבי שועייב. נראה שסוסו של צאלח א-דין לא נדרש למאמץ מיוחד, שכן הקבר שוכן ממש לרגלי תל קרני חיטין בו נערך הקרב המפורסם. מדי שנה בשלהי חודש אפריל עורכים הדרוזים עליה לרגל לאתר הקדוש הנמשכת ארבעה ימים, וידועה בשם הערבי זיארת א-נבי שועייב. במרכז המבנה כיום נמצא מבנה הקבר בעל כיפה עגולה לבנה. בתוך המבנה נמצאת מצבת הקבר המכוסה בפרוכת, ובסמוך לה קבועה ברצפת האבן טביעת כף רגל המיוחסת על פי המסורת הדרוזית לנביא שועייב. בנוסף כולל הקומפלקס אולם לקבלת אורחים, חדרי לימוד ועוד. בסמוך לקבר שוכן מעיין הנובע מהנחל הסמוך ואדי אל-חאמם.


חומר נוסף על החברה הדרוזית
התאספנו לשיחה על עיקרי האמונה הדרוזית עם השיח' טארק שאפיק המתגורר במקום. השייח' הרשים אותנו מאוד, התקבלנו באולם המפואר, עם מיטב האירוח המקומי, כוסות קפה, ומגשי פירות יבשים. הוא סיפר לנו על האמונה הדרוזית, על העדה, על גברים ונשים בעדה, על חילוניים ודתיים, וגם ענה על השאלות של הנשים.
לסיום המפגש ריקי העניקה לו
קערה טיבטית המשמיעה צלילים מיוחדים.
מכאן המשכנו אל הכפר מע'אר, אחד מכפרי הדרוזים הפחות מוכרים לציבור הישראלי. שם, בצל העצים, בחצר ביתה של ג'וליה, גלגלנו שיחה עם נשות המקום, תוך כדי גלגול עלי הגפן והממולאים שמענו על חלומות, חדשות ועניינים שבינה לבינו ..הכנו לעצמנו את ארוחת הצהריים וניפרדנו מהם לשעה קלה, לטובת סיור בכפר. בהמשך הגענו אל המתנ"ס המקומי למפגש עם אחת הנשים המשפיעות במע'אר שהיא גם אלמנה בחברה הדרוזית– נאדה. הדרוזים מאמינים שהאישה היא מרכז החברה האנושית והעולמית: תפקידה המסורתי היה לדאוג לבית, לבעל ולילדים. כתוצאה מחדירת השפעות פמיניסטיות לחברה הדרוזית הסגורה ויציאת נשים לעבודה, עושות כיום הנשים הדרוזיות צעד גדול קדימה ביציאתן לעצמאות. נאדה, הינה אחת הנשים האלו ואנו שמענו את סיפורה האישי והגלגולים שעברה עד שהגיעה למעמדה כיום כאישה וכאלמנה. התרשמנו מאוד מהרצאתה ומכנותה של נאדה, וכמובן מן היכולת שלה לצמוח ולהגיע למעמד כזה בחברה מסורתית. הרצאתה הסתיימה במחיאות כפיים סוערות. רבות מן המשתתפות ניגשו אליה כדי לברכה באופן אישי על דרכה ונחישותה.
עוד על הישוב מע'אר
בסיום השיחה, חזרנו לביתה של ג'וליה לבדוק אם האוכל מוכן.. טעמנו מן התבשילים שהכנו.. אכלנו ארוחת צהריים שכללה פיתות עם זעתר, פלפל, חצילים וקישואים ממולאים במעדן אורז. עלי גפן ממולאים, טאבולה, מנזלה, פריקה (מתכונים חולקו בסיום הארוחה..).
את הביקור בכפר חתמה הרצאה של בן הכפר, על ה"תקמוץ" – אמונתם של הדרוזים בגלגולי נשמות. לפי האמונה הדרוזית, ברא אלוהים מלכתחילה מספר קבוע של אנרגיות או נשמות ביקום כולו והם עוברים ממקום למקום, בתנועה מתמדת של הרוח בחומר והשתקפותו בו בשלבי מודעות ותבונה שונים ומשתנים. אמונה זו, משפיעה על חיי היום יום של הדרוזים: בקהילות הדרוזיות כיום, קיימים אנשים היכולים לספר פרטים מחייהם הקודמים. המידע מהחיים הקודמים מאוחסן ושמור בתת ההכרה שלהם והוא עובר עם הנשמה מגוף לגוף. ההרצאה תובלה בסיפורי הגלגולים שאותם חוותה משפחתו וחבריו. בסיומה של ההרצאה הוצג הסרטון על ילד דרוזי שנתגלגלה בו נשמת נוהד אבו-רוקון שנהרג באסון צור.
אל הסרט

יום ראשון, 13 ביוני 2010

גלרייה "אל הנסתר מן העין"

1.כדי להגיע לגלריה שבה מוצגות התמונות לחצו שתי לחיצות על המצגת.
2. בגלרייה עצמה לחצו על התמונות הקטנות כדי לראות אותן בגודל מלא.
3. כדי לשמור תמונות במחשב שלכן, הציבו את הסמן על התמונה שבה אתן בוחרות, לחצו על העכבר הימני, בחלון שיפתח לחצו על שמור תמונה בשם... מצאו את הספרייה שבה תרצו לשמור את התמונה ואז לחצו אישור לשמירת התמונה.
4. התמונות מותרות לשימוש, הן צולמו למענכן.

יום שבת, 12 ביוני 2010

אל הנסתר מן העין

ביום שישי 11 ביוני 2010 יצאנו למסע אל הקסום והנסתר, פגשנו נשים שמדברות עוסקות ומבינות ב.. כישופים, רוחניות, פסיכולוגיה וגלגולים. כל מה שתקראו כאן, לא ישקף כמובן את החוויות שלנו. כדי לחוות את החוויה צריך להגיע לסיורי "מסע נשי". נוכל לספר לכן את מי פגשנו, מה שמענו ומה הרגשנו. ובכן, היעד הראשון שלנו היה גן הפסגה ביפו. כאן אפשר להביע משאלה על גשר המשאלות לגעת במזל שלך ולקוות שהמשאלה תתגשם. ביפו יש כמה נשים שעוסקות בגילוי הנסתר, במאגיה שחורה ומאגיה לבנה. הן פותחות בקפה בקלפים מסירות עין הרע, מסירות טיהורים ומחזירות אהבה. אנחנו ביקרנו רק אצל אחת מהן, רגינה טוהר, שמתגוררת ברחוב ריש גלותא, (יש דבר כזה...) ביפו. על כרטיס הביקור של רגינה כתוב שהיא קוראת בקפה, פותחת קלפי טארוט, עוסקת בנומרולוגיה ובזוהר הקדוש. מומחית בהחזרת אהבות, הוצאת עין הרע עוד ועוד. היא אירחה אותנו בביתה. אשה מעניינת. היא מעידה על עצמה שלא למדה את כל מה שהיא יודעת, היא קיבלה בירושה את הכוח לראות דברים ולתקשר מאמה, שמענו הרצאה מעניינת על הכוח שלה. תמונות שצולמו בביתה תוכלו למצוא בגלריה.
יצאנו מיפו לכיוון קיבוץ אייל, כאן מצאנו מקום קסום
"הבוחשות בקדירה" מסעדה שהיא גם מקום של סדנאות בישול, אירועים, מועדון סועדים, סיפריית בישול ואירוח. המקום מעוצב באופן ייחודי, והסיסמא שלהם היא "כי חטאים זה טעים..." גם כאן חשוב "מראה עיניים" ובגלריה תוכלו לראות קצת תמונות. כאן שמענו הרצאה על "העידן החדש" מפי איילת איידלברג שהיא אנתרופולוגית, מדירכה ומרצה, היא העשירה אותנו בידע שרכשה ממוריה במהלך הדרך שעשתה מן המנזרים במזרח ועד למורים הרוחניים שלה במערב.
מכאן הצפנו לחיפה. לבקר במחוזות הרוח... על הר הכרמל. ביקרנו בביתה המיוחד של בריג'יט קשטן פסיכולוגית קלינית בכירה, היא סיפרה לנו על צורת הטיפול המיוחדת
שלה באמצעות שחזור גלגולי נשמות, על טנטולוגיה (מדעי השכול) ועל החוויה המיסטית של הליווי הרוחני לאנשים בסוף דרכם. אשה מרשימה ביותר. צריך לראות ולחוות כדי להאמין. קראו כתבה על בריג'יט קשטן ומשהו מן החוויה תמצאו בגלרית הצילומים.
במסעות שלנו, משתתפות נשים מכל הארץ. לכל אחת מן הנשים הללו יש גם מה לתרום לקבוצה. ובנסיעות הארוכות שלנו אנו לומדות גם אחת מן השנייה.
בין המשתתפות במסע האחרון הייתה גם פרופ' הניה שנון-קליין, פסיכולוגית העוסקת בתחום שמתפתח לאחרונה בישראל בהשראתה, טנאטולוגיה, מדעי השכול. הניה סיפרה לנו על הנושאים בהם היא עוסקת בארץ מאז שחזרה מארה"ב. באתר בשם
Gili's Place שהקימה לזכר בתה שנדרסה ע"י נהג שיכור בגיל 12, תוכלו לקרוא פרטים נוספים על עבודתה ועל בתה.

יום שישי, 28 במאי 2010

סיפורה של אשה חוויה

1. לחץ על PLAY כדי לצפות בסרט. 2. ניתן לצפות בסרט במסך מלא לחץ על 4 החיצים מימין למטה. 3. כדי להגיע לסרט המקורי בספריית יוטיוב לחץ שתי לחיצות על הסרט עצמו.

נשות גוש עציון

סיפור של התגברות.... מן הכאב אל היצירה.
גוש עציון הינו חבל ארץ ידוע ביופיו. הוא ממוקם בין ספר המדבר לנופים הירוקים של גב ההר. חבל ארץ זה מקפל בתוכו היסטוריה רבת שנים, נשים מרשימות, נופים עוצרי נשימה ואומנים יוצרים. "טוסקנה", רק שעה מתל אביב.. אז יצאנו לראות ולשמוע. לצערנו לא יכולנו לראות הרבה, נפלנו על אחד מימי החמסין של ישראל, שבו הכל מתכסה בענני חול, עד כדי מסך כמעט אטום לנוף. את התוצאות אפשר לראות גם בתמונות. תמונות הנוף הבודדות שצולמו מוגבלות ביותר. כיוון שהטיולים שלנו הם טיולי תוכן בעיקר, קיבלנו פיצוי גדול ביותר במפגשים עם נשות גוש עציון.
פתחנו את היום במפגש עם אישה-חוויה עדנה אלמקייס מהר גילה. עדנה היא הרבשצ"ית (רכזת בטחון צבאי שוטף.. למי שתהתה...) האישה היחידה המכהנת כבר שנים רבות בתפקיד זה. עדנה אירחה אותנו בביתה, וסיפרה לנו סיפור מרתק על חייה מלאי האקשן. היא בכוננות כל היממה, וכמובן מנהלת בית ומשפחה. היא מתנדבת במד"א וגם נהגת אמבולנס. אישה בהחלט מרשימה מכל הבחינות. עדנה ליוותה אותנו במהלך כל יום הסיור שלנו, וזה נתן לנו בטחון רב. ידענו שאנחנו בידיים טובות. תוכלו למצוא כמה תמונות של עדנה בגלריה.
בגוש עציון נפגשנו נשות הגוש ושמענו את סיפורו של הגוש אשר אדמותיו נקנו ע"י הקרן הקיימת. בד בבד עם הכרזת המדינה מצאו אנשיו ונשותיו את עצמם בעיצומם של קרבות מרים: חלקם נהרגו, נשבו או פונו מן המקום. במהלך הלחימה השתתפו נשות כפר עציון (הדתיות) שכם בצד שכם עם הגברים, אך סיפוריהן וסיפור נפילתן הובלעו בין סיפורי כלל הנופלים.
נפגשנו עם הציירת חנה נוסבוים אשר נולדה בכפר עציון, לפני נפילתו בקרבות תש"ח. כילדה קטנה חוותה את אובדן אביה שנפל בקרב ואת אובדן ביתה בקבוץ שנהרס. תשע עשרה שנים נמשך הניתוק מהמקום, עד לשחרורו במלחמת ששת הימים. חנה גרה כיום באלון שבות שבגוש עציון. חנה סיפרה על חייה בצל סיפור גוש עציון, על הגעגועים ועל החזרה לגוש. כיום היא מציירת את הנופים שהיוו בשבילה מחוז געגועים. בציוריה בצבעי המים, הנוצרים בתוך הנוף, היא מצליחה להעביר באופן בלתי אמצעי את תחושת הסלעים והעשבים, שבילי ההרים, אור השמש והשמיים, הרוח והעננים , שעות הבוקר והערב ושינוי העונות.

באתר של חנה תמצאו את ציוריה המיוחדים המתקשרים אל נופי גוש עציון ומחוזות הגעגועים שלה. כדוגמת האלון הבודד, שהפך לסמל לאנשי גוש עציון, בעת שהגוש היה בשטח ירדן.

צפינו בחזיון האור קולי, במבנה משוחזר על חורבות ה"בונקר", בו החלו דרכם ראשוני המתיישבים בכפר עציון, ובו מצאו אותם המגינים בתש"ח, בקרב האחרון על הגוש. את ארוחת הצהריים שלנו אכלנו במסעדה בעלת השם המיוחד "גוונא" בחורשת משואות יצחק. בצלע הר הצופה אל ואדי יפיפה, נופי הרי יהודה, ירושלים והשפלה. שמענו מפי תושבי בת-עין קצת פרטים על הישוב הזה. לצערנו לא יכולנו לשטוף את עינינו בנוף המבטיח עקב קשיי מזג האוויר, אך נצטרך להגיע שוב כדי לראות זאת. מבנה המסעדה בנוי עץ אגוז מאסיבי ואורן כחלחל ומזכיר סגנון בניה אירופאי כפרי.
בבת עין פגשנו את דינה לבנון, אלמנתו של ארז לבנון שנדקר למוות בפברואר 2007 בעת שהתבודד בחורשה
במרחק של כ־200 מטרים מביתו. רוצחיו, שני צעירים פלסטינים תושבי הכפר חרבת צפא הסמוך, נתפסו עוד באותו לילה לאחר שהתפארו במעשיהם בגלוי. דינה לבנון סיפרה לנו על חייה, על ההתמודדות עם מות בעלה, על תפילותיה ומחשבותיה, ואירחה אותנו בביתה, בבת-עין. המפגש עמה היה חוויה מיוחדת.

משם המשכנו לישוב אפרת, למפגש מיוחד במינו עם בנות קבוצת התיאטרון "רוממות" שבראשו עומדות שתי נשים גדולות מן החיים שרון וטובי, אשר הקימו את קבוצת התיאטרון. התיאטרון הוקם בקיץ 2001 בעיצומה של האינתיפאדה. מתוך הכאב, תחושה האובדן והצער שאפפה אותן, החלו נשות הגוש לפעול בנתיב של יצירה ורוממות רוח. התוצאה הייתה תיאטרון נשים ייחודי הפועל עד היום, בהתנדבות מלאה ומציג מחזות זמן לנשים בלבד. מטרת התיאטרון כשמו כן הוא. שמענו את שרון כ"ץ , אשה מיוחדת, בעלת אנרגיות חיוביות שסחפה אחריה נשים רבות מאפרת ומהסביבה, ליצור להתנדב ולקיים את התיאטרון ואת מעשי הצדקה שלהן.
כמובן שהמלים, התמונות וגם הסרטונים לא יוכלו לשקף את החוויה עצמה, כדי לחוות את החוויה צריך להגיע, יחד אתנ, נשות "מסע נשי" לפגוש את החברות שמגיעות לכל יום כזה.
כדי להגיע למסעות של "מסע נשי" תוכלו להתקשר לריקי כהן, ניצה דוידוב או מירה שנער. את הפרטים תוכלו למצוא
באתר של "מסע נשי".

גלרייה נשות גוש עציון

1.כדי להגיע לגלריה שבה מוצגות התמונות לחצו שתי לחיצות על המצגת.
2. בגלרייה עצמה לחצו על התמונות הקטנות כדי לראות אותן בגודל מלא.
3. כדי לשמור תמונות במחשב שלכן, הציבו את הסמן על התמונה שבה אתן בוחרות, לחצו על העכבר הימני, בחלון שיפתח לחצו על שמור תמונה בשם... מצאו את הספרייה שבה תרצו לשמור את התמונה ואז לחצו אישור לשמירת התמונה.
4. התמונה מותרות לשימוש, הן צולמו למענכן.

יום שלישי, 20 באפריל 2010

מפגשים מרגשים בצפת


לחצו על הגלרייה כאן כדי להגיע אל התמונות במקור.
התמונות עומדות לרשותכן תוכלו להוריד תמונות לשימושכן האישי

צפת - נשים מאמינות מיסטיקה וקבלה

בתאריך 16.04.2010 יצאנו לצפת, לחוויות של מיסטיקה ואמונה.
ניפגשנו בשעת בוקר ויצאנו בנסיעה באוטובוס אל הגליל העליון, אל הנופים הירוקים של הצפון.
הגענו לצפת, אל העיר העתיקה, לאחר הליכה בסמטאות העיר פגשנו את הרבנית טובה, אשר אוספת אליה נשים מחנכת אותן, ומהווה לגביהן מודל של אדם שלם ומורה דרך. הרבנית טובה סיפרה לנו על חיי היומיום שלהן, על המשמעות של "להיות אישה" בקהילתה בצפת. על ההתחזקות של הנשים באמונתן ועל הניסים שבחייהן.

בהמשך יצאנו לסיור בסמטאות העתיקות של צפת בהדרכתה של זוהר, אשר סיפרה לנו על חייה המעניינים עד אשר הגיעה אל הקהילה הברסלבית של צפת.








אכלנו לחוח אצל הבחור האקזוטי ביותר בצפת









חתמנו את היום במסע-סדנא אל הקול הנשי, בצלילים היוצאים מן הלב.

המיועדים "לנשים ובנות בלבד".. במקום פאסטורלי

יום שני, 22 בפברואר 2010

תכשיט של טיול-סרטון

במסגרת הטיול ביקרנו במפעל של מיכל נגרין ובגלריה המרהיבה המצוייה בתוך המפעל.



לחצו על המשולש כדי לצפות בסרט

יום ראשון, 21 בפברואר 2010

מפגש עם איה עזריאלנט במסגרת "תכשיט של טיול"

לחצו על המשולש PLAY כדי לצפות בסרט. ניתן לצפות במסך מלא-לחצו על הכפתור ובו ארבעה חיצים למטה. כדי לחזור למתכונת מוקטנת לחצו על ESC

"תכשיט" של טיול-תיאור

הפלגנו אל מחוזות האסתטיקה, העושר והיופי הכרוכים בעולמם של התכשיטים."על יוקרה, אופנה ופנטזיות.." – את הרצאת הפתיחה ליום המיוחד הזה העבירה לנו גב' אמנה ניב – אלוני, מעצבת הבית של "פדני". אמנה דיברה על חמשת הפרמטרים לאבחון תכשיטי יוקרה, על תכשיטים כאביזר אופנה, בחירת התכשיט כביטוי ואמירה וכיצד כל זה התחיל עם שחרור האישה..
בהמשך, התכנסנו במרכז המבקרים של מיכל נגרין. בתוך אזור תעשייה, ממוקם המפעל המקושט שלה "א לה נגרין" והוא בהחלט מבנה יוצא דופן בסביבתו. ניפגשנו עם הצוות של מיכל ושמענו על הדרך שעשתה מימי ילדותה בקיבוץ ועד להובלת האימפריה המתוכשטת שלה.

לאחר הפסקת הצהריים ניפגשנו עם איה עזריאלנט, קיבוצניקית לשעבר (גם היא..) אשר זכתה להיכלל 3 שנים רצופות, ברשימת 50 הנשים העצמאיות המובילות בעולם ביזמות ע"י סטאר גרופ. עזריאלנט מחלקת את זמנה בין ניו יורק ותל אביב, הקימה את ANDIN INTERNATIONAL , חברה המתמחה בייצור תכשיטים הפונים לקהל העממי )כיום החברה השלישית בגודלה בתעשיית התכשיטים האמריקאית!). לפני כעשור יצאה איה עם קולקציית תכשיטי זהב ויהלומים בהשראת כוכבי הים הנושאת את שמה ובעיצובה אשר שווקה בהצלחה בחנויות היוקרה בארה"ב. בשנה האחרונה השיקה איה בבלומינגדיילס ניו יורק, קו שהתקבל בהתלהבות מרובה: תכשיטי כסף המשלבים אבני חן ואבני קריסטל במחירים השווים לכל נפש.

ביקור במפעל מיכל נגרין

לחצו על המצגת כדי להגיע לגלריה עצמה, שם תוכלו לראות כל תמונה לחוד ולהוריד תמונות שבהן אתן מעוניינות

"אהבה שאין לתארה במילים"

יצאנו מהמרכז אל הנוף המיוער והירוק של הרי ירושלים בדרך אל אבו גוש. באבו גוש נמצאת הכנסייה הבנדקטינית והמנזר בו משמשים יחד נזירים ונזירות. סיירנו במקום ושמענו מאם המנזר על חיי היומיום שלהם, הפרישות והאמונה ותהינו יחדיו על משמעות חיי השיתוף שלהם...(ומה עם האהבה?...)




את שעות הצהריים בילינו בחברתה של אישה מרתקת – אשר הלכה בעקבות אהבותיה ושמענו ממנה על תהפוכות חייה שהביאוה עד הלום...







משם המשכנו בנסיעה קצרה בינות ליערות ומטעי הזיתים, אל מנזר האחיות מבית לחם הסמוך למנזר בית ג'מאל. עלינו לתצפית המשקיפה על הנוף ולאחר מכן ניכנסנו אל המנזר. במנזר האסתטי והמיוחד הזה שוכנות כיום כארבעים נזירות מכל רחבי העולם, המקפידות על התבודדות ושתיקה ומנהלות אורח חיים מיוחד במינו. ישבנו לשוחח עימן ונשמע ממסבייל ואנה ברונה הנזירות, על חייהן ועל הבחירה שעשו.

מפגש עם הנזירות

לחצו על המצגת כדי להגיע לגלריה עצמה, שם תוכלו לראות כל תמונה לחוד ולהוריד תמונות שבהן אתן מעוניינות

עבריות עטורות ומעוטרות

מסע נשי רב דורי בחנוכה - לדימונה
ניפגשנו בשעת בוקר מוקדמת ויצאנו דרומה, בנסיעה אל מרחבי הנגב.
בהפסקת הבוקר התכנסנו לקפה של בוקר ונלמד מי ומי בנמצאות כאן: אמהות, סבתות, נכדות ובנות..
הגענו לדימונה אל כפר שלום, מקום מושבם של בני קהיליית העבריים. נתכנס למפגש עם נציגות הקהילה אשר סיפרו לנו על מוצאן ועל השליחות שהן עושות כאן.
בנות הקהילה מחולקות לשכבות ונוכל לשמוע מהן על צורת החיים המיוחדת שלהן, על הזכויות והחובות שלהן ועל "איך זה להיות אישה" בקהילה המנהלת אורח חיים קפדני במיוחד..
לאחר מכן, יצאנו לביקור בין בתי הכפר ובהמשך השתתפנו בסדנת תנועה שאירגנו לנו בנות המקום.
בארוחת הצהריים אכלנו ממטעמי המטבח המקומי. האוכל של בני הקהילה נודע בייחודו.

קהילת העבריים מנהלת אורח חיים טבעוני, התפריט מבוסס בעיקר על ירקות ופירות אורגנים מתוצרת עצמית, המון סויה, טופו, וסייטן חומר גלם חדש יחסית שמקבל כל טעם ומבוסס על חיטה הם הצליחו לפתח עם השנים מאכלים אמריקאים מסורתיים כמו המבורגר, פסטרמה, מיונז, צ'יקן נאגס שכולם מבוססים טופו.
לאחר ארוחת הצהרים, השתתפנו בסדנת שירה יחד עם בנות המקהלה המפורסמת של הקהילה.
חתמנו את את ביקורנו במפגש פתוח עם הנשים והבנות שלקחו חלק ביום הזה, הדלקנו נרות חנוכה וחזרנו הביתה..

רוקדות עם העבריות בדימונה

1.כדי לצפות בסרט במסך מלא לחצו על הכפתור בעל 4 החיצים בצד ימין של הסרט. 2. כדי להגיע לסרטון בספריית המקור לחצו על הסרטון עצמו שתי לחיצות.3. ניתן לכתובת תגובות. לחצו על המלה תגובות מתחת לסרטון וכתבו. 4. כדי לצפות בסרט יש ללחוץ על PLAY.

גלרייה קהילת העבריים

לחצו על המצגת כדי להגיע לגלריה עצמה, שם תוכלו לראות כל תמונה לחוד ולהוריד תמונות שבהן אתן מעוניינות