גלריית נשים בצפת עיר המקובלים

 

כדי להגיע אל התמונות המקוריות לחצו על הגלריה פעמיים.
תוכלו לשמור אצלכן תמונות שמעניינות אתכן. כדי לשמור תמונה לחצו על הימני בעכבר. שמור תמונה בשם... בחרו את התיקייה שבה תרצו לשמור את התמונה ואשרו סופית.

נופי צפת, סודות ניסים ונשים בעיר המקובלים

 

כדי להגיע אל התמונות המקוריות לחצו על הגלריה פעמיים.
תוכלו לשמור אצלכן תמונות שמעניינות אתכן. כדי לשמור תמונה לחצו על הימני בעכבר. שמור תמונה בשם... בחרו את התיקייה שבה תרצו לשמור את התמונה ואשרו סופית.

"סודות, ניסים ונשים בעיר המקובלים"

"סודות, ניסים ונשים בעיר המקובלים"

מתי? יום חמישי, 1.8.2013

לאן? אל צפת, למפגש מרתק עם נשים מאמינות, מיסטיקה וסודות הקבלה.

למי? לנשים המבקשות להרחיב את הדעת  והרוח..

 נפגשנו  בשעת בוקר נשים מכל הארץ.   בנסיעה אל הגליל העליון, אל הנופים הירוקים של הצפון. בדרך שוחחנו בינינו וערכנו היכרות מעמיקה.  כמנהג נשות "מסע נשי" בטיולים בארץ, החלפנו  מקומות, כדי להכיר חברה חדשה שאיננו מכירים. נושא השיחה בינינו הפעם היה "האמונה בחיינו, במה אנו מאמינות או לא מאמינות" כמובן נתקלנו בנושא זה במהלך היום בצפת, עיר אמונה והמקובלים.

הגענו  אל צפת,  העיר העתיקה. כאן חיכתה לנו המדריכה שמחה  פרלמן. בגן הציבורי המושקע בצפת, מול מכללת צפת, ערכנו תצפית על הר כנען ויישובי הסביבה. מכאן פסענו לכיוון העיר העתיקה. בסיור בין בתי הכנסת, הרחובות המקודשים, תמיד מעניין למצוא פינות חמד.  רוח הקבלה שורה בכל מקום, וגם משתמשים בה, למשוך קהל מאמינים וסתם סקרנים לבוא ולטעום מקדושתה של העיר.

בבית הכנסת "אלשייך" פגשנו את הרבנית  יסכה שומר אשר יחד עם בעלה יונתן  מדריכים זוגות כיצד לנהוג בזוגיות. המרכז שלהם  "כלים שלובים"  הוא מרכז הממוקם ברובע האמנים הקסום בצפת. המרכז מקנה לבאים בשעריו כלים מעשיים לחיים של שמחה, עומק, צמיחה ואהבה. בין כאינדיבידואל ובין כזוג.     ליסכה יש מה לומר בהרבה תחומים, בנות מסע נשי שאלו שאלות רבות, וליסכה היו תשובות, רובן מן ההלכה היהודית.

בבית הכנסת יוסף קארו, ביתו והמערה של הרב יוסף קארו, פגשנו את הבלנית מרים שעובדת במקום שנים רבות, היא הבטיחה לבחורות מפתחות שהן סגולה לזוגיות, כל מי שחשבה שהברכה של מרים והמפתחות תעזור לה, נרשמה שם, הביקוש למפתחות היה די גדול, מעניין.

ביקרנו במרכז של "לבנות ולהבנות" עמותה ותיקה המפעילה תכניות חינוכיות והדרכת קבוצות בעיקר (אך לא רק) לצעירים בגילאי 20-30 מארצות דוברות אנגלית. מטרתה הקניית ערכים יהודיים ציוניים לעם ישראל על כל גווניו, תוך שימוש במקורות יהודיים, בשילוב התנדבות בקהילה וטיולים. בעמותה פעילים צעירים מהארץ ומחו"ל בשירות לאומי וחלק מן הפרויקטים שלה מיועדים לשיפור פני העיר צפת. שמענו שם על פעילות העמותה, וצפינו על הנוף לכיוון הר מירון.

לאחר הפסקת הצהרים, יצאנו  לביקור באתר המקודש לנשים בלבד - אל מרכז המודעות לטהרה בצפת.  המרכז נפתח ב-2006 והפך למקווה ו"ספא רוחני" מוכר בעולם כולו. מתקן המקווה הוא המאובזר והמודרני ביותר בגליל וברמת הגולן, ומהווה סביבה מכבדת ותומכת עבור נשים מכל הגילאים, הרקעים והחוגים- הן לתושבות מקומיות והן למבקרות בצפת. כשטח אסתטי ביותר. המתקן כולל שלושה מקוואות וארבעה עשר חדרי הכנה- מתוכם חדר מקווה מיוחד, עם כיסא גלגלים וגישה עבור נשים מוגבלות. בנוסף, המתקן כולל בתוכו גם חדר המתנה מפואר, מכון יופי וחדר לייעוץ ועזרה ראשונה. יש למקווה כניסה ויציאה דרך פרוזדורים נפרדים על מנת לאפשר פרטיות מקסימלית. ישנה תשומת לב מיוחדת למנהגים שונים של עדות ומוצאים (אשכנזיות וספרדיות). המקווה עצמו עוצב בקפדנות ובסטנדרטים הגבוהים ביותר- הן מבחינה הלכתית והן מבחינה אסתטית עיצובית, בעזרת טכנולוגיה ממוחשבת מתקדמת, ההופכת את המקווה למתקן הייחודי ביותר בארץ.   במקום זה נערך מפגש עם שתי נשים המפעילות את המקום. 

אחת מאתנו מדריכת הטיולים יפה כפיר החליטה לערוך לעצמה טבילה במקווה, האירוע הכניס גוון חדש לכל המפגש הזה.  וכשיפה יצאה מן הטבילה במקווה, הקבוצה השתתפה  ושותפה בתחושותיה של יפה. 

במקווה נחתם סיורנו בצפת  בתנועה וצלילים היוצאים מן הלב, המיועדים "לנשים ובנות בלבד".  צפת עיר מיוחדת במינה, למרות ימי אוגוסט החמים חווינו חוויה מרגשת, למדנו דברים חדשים, וסיור כזה מומלץ גם להבא.

אני עצמי,  יהודית גרעין-כל , עשיתי את הסיור פעם שנייה, ולמדתי הרבה דברים חדשים. רוב הנשים עמן נפגשנו התחלפו,  העיר נשארה יפה ומעניינת, הנוף נהדר, וחברת הנשים של "מסע נשים" היא תמיד חוויה טובה, גם למי שמגיעה לבד לטיול.

גלריה חג הסיגד בירושלים

מסתרי שבא בירושלים

מסע נשי אל הקהילה האתיופית בחג הסיגד
ביום חמישי 24.11.2011 יצאנו לירושלים לחג הסיגד. על רכס ארמון הנציב, הצופה על הר המוריה, טיילת שרובר, נאספו כל בני הקהילה האתיופית לשחזור התפילות שאותן עוד נשאו באתיופיה. התפילה נערכה בנוכחות הקסים וראשי העדה. רבים מבני העדה האתיופית הגיעו מכל הארץ, הנשים לבושות בבגדים המסורתיים הלבנים. והגברים גם הם לבושים חגיגית. את האנשים תוכלו לראות בגלריות המצורפות. שמענו על משמעות החג ועל מנהגיו מפי המדריכה , שביקרה באתיופיה לפני מספר שנים והתאהבה במקום, באנשים ובמנהגים של העדה האתיופית. הגענו אל מקום התפילות הסתובבנו בין קהל המתפללים שהגיעו מכל הארץ. התבוננו בהתכנסות המרשימה הזו וניסינו להבין את שורשי הגעגועים לאפריקה. רבים מן המשתתפים היו צעירים, חלקם הגיעו עם משפחתם, אך רבים מן הצעירים הגיעו גם באופן עצמאי. חיילות וחיילים יוצאי העדה, סטודנטים ואחרים.
מבנים ואתרי קדושה רבים מעידים על הקשר העתיק הנמשך בין ירושלים לבין רמות אתיופיה. בעיר העתיקה בקרנו ב "דאר אל סולטן", כפר אתיופי הממוקם על גג כנסיית הקבר. כאן שמענו ודמיינו את המפגש שהתרחש בין מלכת שבא והמלך שלמה. התעמקנו בפסוקים ובמקורות המספרים על המנחות, על האהבה ועל החידות..
בשעת צהריים, יצאנו להפסקה בעיר העתיקה באזור הרובע הנוצרי. ולאחריה, המשכנו אל "מנזר גן העדן" ברחוב האתיופים. מה שנקרא פעם הכנסייה החבשית. מבנה הכנסייה העגול מרשים מאוד וייחודי. בכנסיה שמענו מפי המדריכה שלנו על "האריה משבט יהוד" וכיצד הגיע ארון הברית לאתיופיה.
חתמנו את היום במרכז הקליטה במבשרת ציון. כאן נפגשנו עם כוכבה, יוצאת אתיופיה, שהגיעה לארץ ב"מבצע משה" בשנת 1984. כוכבה ספרה לנו את סיפורה המרגש בדרכה לישראל, וקשיי הקליטה בארץ. היא גם הביאה אלבום תמונות של בני משפחתה כפי שהם חיים ונקלטו כאן בארץ. זיווה מקונן אתיופית ישראלית שנקלטה בארץ ב"כפר בתיה" ברעננה, ועלתה לארץ לבדה, ללא הוריה, בגיל 15, ספרה לנו את סיפורה כאשה צעירה, המתמרנת בין חיי היומיום העירוניים לבין זיכרונותיה מהמסע הארוך ותלאות הדרך שחוותה כנערה. שוחחנו אתה על החיים בארץ, על הגעגועים ל"שם" ועל החלומות שלה. והיא עוד המשיכה וסיפרה לנו סיפורים אישיים בדרך חזרה מירושלים.
חזרנו מן המסע הזה עם תובנות חדשות על האנשים המקסימים בני העדה האתיופית שחיים בתוכנו. חווינו חוויה מעניינת ומרגשת כאחד. למדנו הרבה ביום אחד של סיור רב משמעות. היה שווה.

מידע נוסף על החג באינטרנט, לחצו על הקישורים:

חלום בדמי כבוד-הסיפור של גרמאו מנגיסטו זוכה תחרות תש"ע
חג הסיגד ומשמעותו

הסיגד שלי - אברהם אדגה

סרט: נוסעת אל עצמה - אסתר רדא

כתבה על חג הסיגד בעתון המושבות

על חג הסיגד באתר חגים

סרט: פרוייקט יהודי אתיופיה במגדל דוד

על קהילת "ביתא ישראל" אתר מקיף בויקיפדיה

נופי ירושלים

גלריה "מסע נשי" בחג הסיגד

גלריה- אצל תמר בקדיתא

1. אם תרצו להגיע למקור התמונות לחצו שתי לחיצות על הגלרייה.
2. כדי להוריד תמונה לחצו על התמונה עד שתגיע לגודל המקסימלי. לחצו על העכבר הימני... שמור תמונה בשם... מצאו את התיקיה שבה תרצו לשמור את התמונה ולחצו על אישור. 3. הצילומים מותרים לשימוש למשתתפות הטיול.

אצל מתי בחוות ינאי

גלרייה באהל של לאה

אל נשות הרי הגליל - לאה, תמר, מתי.

יצאנו ביום שישי 6.05.2011 מהמרכז צפונה, אל הנופים ההרריים של הגליל, אל האוהל של לאה. לאה, אישה ואמא לשתי בנות, מנחה קבוצות ימימה, דיברה עמנו על סוגיות בנשיות, אמונה ואהבה. שוחחנו עמה על איך מגדלים ילדים בסביבה מבודדת, על החיים באוהל ועל זוגיות... וכמובן, שאלנו שאלות על אמונה ואהבה. האוהל הרחב של בני הזוג לאה ומשה גניש מארח הרבה מבקרים שמגיעים גם למלון אמירי הגליל. משה הוא מוסיקאי ושרנו כמה שירים באוהלם. עוד על המקום.

משם המשכנו אל "קדיתא", התיישבות כפרית הנטועה מול נוף קסום. קדיתא ממוקמת על הר כותר, במקום אשר "דממה גדולה" עומדת בו ונשקף ממנו נוף שיד אדם לא ניכרת בו...". יצאנו להליכה קסומה במרחבים שמסביב והגענו אל האוהל שבו היא מארחת אנשים וקבוצות , התכנסנו במקום לשעה של שקט והתמסרות לנופי הגליל. ספגנו את הרוחות הגליליות. היה קריר ממש בחודש מאי, וכך כנראה גם בימות הקיץ, במקום הגבוה הזה. מפי תמר הר-זהב , ממייסדות המקום שמענו על הדרך הארוכה אותה עשתה במהלך השנים בהם קיימת "קדיתא", על החיים בפשטות וראשוניות ותהינו יחדיו על מה מניע אותה ומה מניע אותנו.. עוד על המקום של תמר רובינגר הר-זהב
את ארוחת הצהרים אכלנו בחיק הטבע והתענגנו על בישוליה של מרים, תושבת הגליל, אשר מפליאה ליצור אוכל צמחוני, טעים ומעניין... האוכל התמהמה בדרכו אלינו מפאת המיקום המיוחד. ולכן הוא גם היה טעים שבעתיים. הציצו בגלריה.

לאחר הארוחה יצאנו אל עוד חוויה: אל מתי, אישה מרתקת המקיימת חוות בקר לבדה על גבעה שוממת בגליל. בחוות ינאי שמענו ממנה על הנסיבות שהביאוה מתל אביב ההומה עד לכאן ועל איך אפשר לחיות לבד לבד.. על הר... ביתה של מתי הפך לגלריה של עבודות יד, שטיחים, מוצרים משוחזרים ספרים ועוד ועוד מאוספיה של מתי. בביתה של מתי מתקיים אחת לחודש בימי שישי פרלמנט של נשים שמגיעות מכל הארץ. צריך להודיע מראש, אך הפורום הזה הולך וגדל ומונה כיום למעלה מ-200 חברות. תוכלו למצוא פרטים על מתי באינטרנט.

והיא יושבה על הגבעה לבדה!!!

אומרים שבגליל הנשים הן אחרות !!! / מירה שנער

אומרים שהמרחק מהמרכז משפיע ... המרחק מהעיר הגדולה מחזק .. אומרים החיים בפריפריה "מייצרים" נשים חזקות ומיוחדות.... . האם נכון הדבר???? יצאנו, שלוש חברות : ריקי, ניצה ומירה ליזום מיפגשי נשים ולבדוק את העניין. ריקי חיפשה בין כל מכריה וחבריה והודיעה: "יש"!! מצאתי........ מצאתי נשים עם סיפורי הצלחה חוויה נשית מחכה לנו.." ניצה בדקה במפה וסימנה את השבילים המאפשרים להגיע אל כל אחת מהנשים. זו החיה בחווה מבודדת, אחרת חיה במאהל זרוק על הר, או אחרת בבית עשוי בוץ הנטוע בין גבעות נסתרות. ואנוכי מירה שימשתי בתפקיד הנהגת הממושמעת זו שלוחצת על הגז לפי ההנחיות הנשמעות כל רגע משתיהן. אנו נוסעות בשביל כורכר מתפתל, האוטו קופץ ומקרטע... הרחק מכל כביש או דרך סלולה.....ענן אבק עולה מאחורינו כאילו היינו קומנדקר הכובש דרכים בתולות.

ולאן הגענו?.??...............

מרחבים..מרחבים אנו לוקחות הרבה אויר.... ממלאות את הריאות באויר פסגות צלול, מניעות את הראש ימינה ולאט לאט מעבירות המבט שמאלה ולנגד עיננו ניפרס כל מרחב הנוף, הגבעות המעוגלות,הצמחיה,הפרות הרובצות בשלווה ושלושתינו כמו במקהלה אומרות בקול גדול וואאוו.......!!!!!.. איזה נוף? ..... איזה נוףףף? איזה מרחבים???? ראו!.. כאן בתוך הנוף הזה היא יושבת ..... כאן בינות ההרים המקיפים אותה ללא כל קשר עין עם בתים אחרים היא לבדה כאן יושבת. In the middle of no where זאת היא מתי, אישה נאה ומיוחדת היושבת כאן יחד עם 150 ראש בקר חיים בחווה ענקית מבודדת. את הבית בנו במו ידיהם, מתי ובעלה עודד ז"ל. חלוקי אבן וחתיכות שיש שובצו בתוך הקירות, יצרו גומחות קטנות, מדפים בולטים ועיצבו אוירה של "בית קטן בערבה". הגברת מתי הגיעה מתל אביב הגדולה לפני עשרות שנים ונשבתה בקסמו של עודד ז"ל. היא נילכדה בנופים ובמרחבים המשכרים והחליטה לוותר על חיי בוהמה תל אביבים. יחד שניהם בנו את החווה.

לבד ב"בית קטן בערבה" - את לא פוחדת?

מאז מותו של עודד בעלה, מתעקשת מתי להישאר לבדה בחווה הגדולה ולשמר בה את זיכרו. "ומה קורה בלילה כשהשמש שוקעת וחושך משתרר על פני כל המרחבים והנופים הציוריים "? שאלתי את מתי "אני לא פוחדת בכלל לא מהחושך ולא מהבדואים בסביבה, עונה מתי נמרצות, אני נטועה במקום כבר עשרות שנים, הבדואים מהסביבה מכירים אותי, הם זוכרים לטובה את בעלי עודד שהשכיל ליצור עימם יחסי רעות אמיצים ולכן הם שומרים עלי".

ובכל זאת אנו מקשות ושואלות

-איך אשה לבדה מנהלת חווה כל כך גדולה?, בית תוסס? חצר פורחת?

-מהיכן את קונה חלב ולחם?

-עם איזו שכנה את מפטפטת במהלך היום, הרי אין כאן איש בסביבתך?

-איך בכלל מגיעים אליך אורחים ללא שביל ודרך ?

- וחלילה אם אינך מרגישה טוב, מי בכלל יודע מה קורה איתך אי שם באמצע ההר?

על כל השאלות האלה מבטיחה מתי לענות לנשים שתבואנה לבקרה .

נשים סקרניות המעונינות להיפגש עם נשים מצליחות שעשו זאת בגדול

צרו עימי קשר במייל mira@travelingwomen.net

וקראו באתר של מסע נשי "מסע נשי אל קדיתא ובנותיה"

מדעניות וידעניות - מפגשים במכון ויצמן

יום חמישי, 23.12.2010

מחקר בסיסי

פתחנו את היום במרכז המבקרים של מכון ויצמן. שמענו מפי סימה תמיר ממחלקת יחסי הציבור של מכון ויצמן על המבנה של מכון ויצמן, משהו על ההיסטוריה שלו, על מחקר בסיסי המבוסס על סקרנות, מקוריות, סביבת העבודה של גדולי המוחות שלנו. צפינו בסרטון קצר שהצליח להדגים לנו היטב את החשיבות והיתרונות של מחקר בסיסי.

פרופ' נאוה דקל: ממחקר בסיסי לשיטות טיפול חדשות.

שמענו הרצאה מפי פרופ' נאוה דקל שסיפרה לנו על הריון, מחקר ומזל.. הרצאה מרתקת שהדגימה שוב, כמה חשוב המחקר הבסיסי שמביא לעתים את החוקרים לתגליות חשובות ויישומיות בתחומי המדע השונים. פרופ' נאוה דקל, ראש המחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע, והצוות שעבד עמה, התבוננו בתוצאות מסדרת ניסויים שנועדה לגלות האם חלבון מסוים, ממלא גם תפקיד בהשתלה של ביצית מופרית ברחם האישה - תהליך חיוני לתחילת הריון. הממצא המקרי הוביל אותם לכיוון אשר יאפשר פיתוח שיטות טיפול חדשות, שיסייעו להעלות את שיעורי ההצלחה של נשים להרות בעזרת הפרייה חוץ-גופית. פרטים נוספים על המחקר של פרופ' נאוה דקל.

ביקור מרשים בבית חיים ויצמן

בהמשך, ביקרנו ביד חיים ויצמן. המקום כולל את בית המגורים, אחוזת הקבר של בני הזוג וייצמן, את גנזך וייצמן, את כיכר הזכרון לקורבנות השואה, וארבעים דונם של גנים. הבית הזה היה מאד מיוחד, כבר אז, בתקופה שבה נבנה. הבית תוכנן ע"י האדריכל אריך מנדלסון ובנייתו הושלמה בשנת 1937. משנת 1949 ועד למותו של ד"ר וייצמן בשנת 1952 שימש הבית כמשכן הרשמי של נשיא המדינה. ד"ר ורה וייצמן גרה בבית עד למותה בשנת 1966. בשנת 1978 נפתח הבית כמוזיאון לקהל., לאחר ששופץ בתרומת הגב' ויוויאן קלור-דאפילד. המבנה ופרטי האוסף שומרו ושוחזרו ביסודיות בשנת 1999, בתרומת קרן יד הנדיב. המבנה מאוד מרשים, מבחוץ וגם מבפנים. סיירנו בגן שסביב הבית. ראינו את מכונית הפורד שהעניק הנרי פורד לנשיא וייצמן המכונית מוצגת בגן תצוגה ייחודי, הסמוך לבית. סיירנו בין חדרי הבית, המרשימים עד היום. חדר האוכל ובו גם סרוויסים שהוטבע בהם סמל העץ של יד וייצמן. הספרייה הגדולה ובה ריהוט ופינות מרשימות. חדרי האירוח, ואזור המטבח, המרשים למדי בהתאם לתקופה. שמענו על האישה גב' ד"ר ורה ויצמן ופעילותה הציבורית, על בני המשפחה. ועל הבן, מיכאל (מייקל) , שנהרג במלחמת העולם השנייה כטייס. התמונות מן הסיור בגלריה.

גן המדע
במזג האוויר באביבי שלנו, באמצע החורף התפנינו לעסוק במשחקים בגן המדע, שהוא מגרש משחקים למבוגרים וגם לנוער וילדים. במוזיאון המדע הייחודי הזה, הממחיש באופן המרתק ביותר עקרונות מדעיים וטכנולוגיים שונים, קיבלנו הדרכה מבחורה צעירה המשרתת בשרות לאומי במקום. כאן מככבים מתקנים אמתיים: "תנור השמש", "קשת בלי ענן", "הגל הענק" "הקסלעפון" "נדנדת הירח" ועוד המון מוצגים גדולים שהיוו אטרקציה גם לנו..!

המחקר המדעי של פרופ' ורדה רוטר
חתמנו את ביקורנו במפגש עם פרופ' ורדה רוטר. שהפתיעה אותנו ופתחה את השיחה עמה, בסיפורה האישי כאם ומדענית, על הקשיים של אישה מדענית שמתמסרת למדע, ויחד עם זאת מקימה משפחה וחותרת למצוינות במדע. בהרצאת היא סקרה את עבודתה בחקר התהליכים המעורבים בהתפתחות גידולים סרטניים והמנגנונים שבהם נוקט הגוף על מנת למנוע את התפתחות מחלת הסרטן. במיוחד התמקדה בחקר הגֵן p53.
פרופ' רוטר השתלמה בחקר הסרטן במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ובשובה לארץ עסקה בחקר הסרטן במכון ויצמן, כחוקרת בכירה, כפרופסור וכראש המחלקה לביולוגיה של התא וחברה במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא. כיום היא מנהלת את מרכז בריאות האישה במכון ויצמן. במרוצת השנים עסקה בחקר התהליכים המעורבים בהתפתחות גידולים סרטניים והמנגנונים שבהם נוקט הגוף על מנת למנוע את התפתחות מחלת הסרטן. במיוחד התמקדה בחקר הגֵן p53, ותרמה תרומה מכרעת לעבודה שהוכיחה כי איבוד פעילותו התקינה של הגֵן הזה מעורבת בגרימת סרטן בבני אדם. בשנים האחרונות התמקדה בזיהוי תהליכים המשפיעים על עמידוּתם של גידולים כנגד תרופות אנטי סרטניות, והייתה אחראית לממצאים חדשים בעלי פוטנציאל רב. עבודת המחקר שלה זיכתה אותה באותות ובעיטורים רבים על הישגיה המקצועיים והמדעיים והישגיה כאישה חוקרת. לפרטים נוספים על המחקר.

גלריית צילומים בית ויצמן

גלריית צילומים - גן המדע במכון ויצמן

ביקור באוהל המחאה לשחרור גלעד שליט ירושלים ספטמבר 2010

"ניגוני הלב" - תפילות נשים בירושלים

בימים שבין כסה לעשור, כשהנשמה מחפשת לעצמה מנוח, יוצאים אנשי ירושלים לתפילותיהם כמי שמתמרקים לקראת היום הגדול מכולם. ההמולה רבה, התכונה גדולה וגם אנחנו יצאנו לירושלים, אל העיר המרגשת מכולן...
בדרך לירושלים, בפינה שלווה, ממש מעל הטראסות של הסטף עצרנו להתכנסות בינינו לבין עצמנו להקשיב לרחשי הלב הפרטי שלנו, להתבונן לרגע ולבדוק מה אנחנו באמת רוצות עבור עצמנו והעולם סביבנו, בפתחה של השנה החדשה הזו. משם יכולנו לצפות על אורות העיר ירושלים.

המשכנו לירושלים לפגוש במשפחת שליט באוהל המחאה לשחרור גלעד שליט. הם חיכו לנו, הגענו לשם בשעה 21.00. בערב כזה שנושאו תפילות נשים, פגשנו את אמו של גלעד שליט שיושבת באוהל כבר זמן רב, עם משפחתה ותומכים שמגיעים אליהם, מפעם לפעם. באמת אין מה לומר בסיטואציה כזו ולכן שרנו איתה את השיר "ערב מול גלעד" , הביקור הונצח בסרטון הקצר שמופיע כאן בבלוג.
בהמשך, יצאנו לסיור לילי בעיר העתיקה. התחלנו את המסלול ליד מתחם ממילא, עלינו לכיון הר ציון. קיבלנו הסברים ממדריכת הסיור תמי צדוק, שהובילה אותנו בין הסמטאות של העיר העתיקה. רצינו לחוש בדופק החיים של העיר בתקופת החגים ולראות את הגברים המבקשים מחילות וסליחות. אך בעיקר באנו להקשיב לתפילותיהן של הנשים. במרכז רחל ינאית בעיר העתיקה בלב הרובע היהודי רחוב משגב לדך 13, נפגשנו עם לאה הרטמן שהיא אשתו של הרב רז הרטמן. בשנים האחרונות נוצרה בהנהגתו קהילה שפיתחה סוג של עבודת ה' בחבורה המתפללת באריכות ומשלבת שירה וניגון. לאה הרטמן סיפרה לנו על הקהילה בה היא חברה. תוכלו להתרשם גם מקטעי הוידאו שמופיעים ברשת האינטרנט. לאחר מכן יצאנו לתצפית גגות בעיר העתיקה שנמצאת בין הרבעים בעיר העתיקה. על התוואי מזרח-מערב, במקביל לשוק, פועל כבר שנים מסלול המאפשר טיול מעל לגגות המקום בתפר שבין הרובע היהודי לרובע המוסלמי. כמות האנשים שמגיעה לעיר, ועורכת סיורי סליחות בשנים האחרונות היא מדהימה. היה זה אחד הימים האחרונים של הסליחות. הרבה מאוד אנשים צעירים וזקנים הסתובבו ברחובות, רבים צעדו לעבר הכותל. על הגגות ראינו קבוצות של צעירים מקבלות הדרכה על ירושלים בתקופות שונות. חזרנו אל מרכז רחל ינאית כדי לשמוע את סיפורן של "נשות הכותל" מפיה של פגי סידור עתונאית של הג'רוזלם פוסט שמתפללת עם נשות הכותל. נשות הכותל היא עמותה של נשים יהודיות המשתייכות לזרמים שונים ביהדות, המבקשות להתפלל בכותל המערבי תפילה הכוללת קריאה בתורה, התעטפות בטלית, חבישת כיפה והנחת תפילין, מעשים שקיומם בפרהסיה אינם עולים בקנה אחד עם מנהגי ההלכה האורתודוקסית, המייחדת מעשים אלה לגברים. באתר האינטרנט של העמותה מוצגות מטרותיה: "מטרתנו כוללת שינוי, חינוך והעצמה – לשנות את הסטאטוס קוו הקיים שמונע מנשים מלהתפלל באופן חופשי בכותל המערבי, לחנך את הנשים היהודיות והחברה כולה על זכויות האזרח הפוליטיות, דתיות וחברתיות הקשורות לזכותן של נשים להתפלל כקבוצת תפילה; ולהעצים את הנשים היהודיות לקחת אחריות על החיים הדתיים וזכויות התפילה שלהן".
לאחר המפגש הזה יצאנו כדי לצפות בתפילות ליד הכותל. מן המרפסת ניתן היה לראות המוני אדם מתפללים ליד הכותל. אנשים רבים ממקומות רבים ושונים הגיעו לאזור להתפלל, לבקש סליחה ומחילה. זו הייתה חוויה בפני עצמה להגיע למקום הזה בזמן הזה, ממש לפני יום הכיפורים.
עד שיצאנו מאזור הכותל, השעה הייתה מאוד מאוחרת. אך לא וויתרנו על נגינתה של מוסיקאית מיוחדת במינה, שרון קיסר פיסק, פסנתרנית,מלחינה ומגישה את לחניה ושיריה באופן ייחודי. הקשבנו לנגינתה ולשירתה של שרון, שהצליחה לחדור אל לבנו למרות השעה המאוחרת. כשהגענו חזרה לאזור ת"א כבר עלה השחר, הייתה זו חוויה מיוחדת במינה. האזינו גם אתם לנגינתה של שרון.

גלרייה ביקור באוהל המחאה לשחרור גלעד שליט

1 .כדי להגיע לגלריה שבה מוצגות התמונות לחצו שתי לחיצות על המצגת.2. בגלרייה עצמה לחצו על התמונות הקטנות כדי לראות אותן בגודל מלא.3. כדי לשמור תמונות במחשב שלכן, הציבו את הסמן על התמונה שבה אתן בוחרות, לחצו על העכבר הימני, בחלון שיפתח לחצו על שמור תמונה בשם... מצאו את הספרייה שבה תרצו לשמור את התמונה ואז לחצו אישור לשמירת התמונה.4. התמונות מותרות לשימוש, הן צולמו למענכן.

לחישת המלאך - שרון קיסר פיסק

התרגעות בסטף

סקס בעיר הורודה

התבקשנו להשאיר את הבושה בבית ולהגיע עם הרבה פתיחות וסקרנות.... וגם אמרו לנו שחשוב לבֹא במצב רוח טוב!!! אז הגענו ל "מסע נשי" אל המיניות הנשית ומחוזות העונג.
מתי? זה קרה ביום שישי, 13.8.2010 איפה? בתל אביב וסביבותיה.... למי? לסקרניות שמעזות....
כדי לארגן קבוצת נשים לנושא הטעון הזה: מין, מיניות, מיניות של נשים עדיין צריך להעיז... להשאיר את הבושה בבית?
נדמה לי שכל מי שהגיעה למסע המיניות הזה ביום שישי 13.08.2010 יצאה מן היום הזה בתחושה חדשה. כשמדברים על זה פתוח, זה משחרר, מעניין, מביא זווית חדשה על המיניות. בעיקר במה שנוגע למיניות של נשים.

תיאוריות ומחקרים על מיניות נשים

לפיכך,נחתנו בבוקר נחתנו בגבעתיים לשמוע את הרצאתה של גילה ברונר, סקסולוגית מוסמכת, מנהלת השירות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית בתל השומר ויו"ר ארגון הסקסולוגים בישראל. שמענו מפיה על התפיסות השונות של המיניות הנשית. במשך שנים רבות המחקרים על מיניות נערכו על ידי גברים. תוצאות רבות של המחקרים אופיינו על פי הגישה הגברית. למרפאות לטיפול מיני מגיעים גם גברים וגם נשים באופן פרטני וגם זוגות שמעוניינים בשיפור הזוגיות המינית שלהם. במשך השנים התפתח המחקר שעוסק במיניות הנשית, ההנאה ממין, היכולת להגיע לאורגזמה בשעת קיום יחסי המין. הרצאתה של גילה העניקה לנו ידע יקר מאוד על התפתחות המיניות במעברי החיים וכיצד הדברים בא לידי ביטוי בחיינו. היא האירה באור חדש את התייחסות החברה למיניות בשנים האחרונות בעקבות החשיפה התקשורתית והמשמעות של מפגש עם החומר הפורנוגרפי שפתוח וזמין לכל אחד כמעט בכל גיל. קשה להעביר את הרצאתה של גילה אחד לאחד. אולם מפגשים כאלה ודאי עוד ייערכו עם "מסע נשי". פרטים נוספים בכתובת הבאה: גילה ברונר. כתבה בערוץ 23 בהשתתפות גילה ברונר בעקבות הקרנת הסרט: סרוגייט.

העונג הנשי
בהמשך, הגענו לביקור מודרך באחת מחנויות הדגל לנשים. חנות צעצועים נחמדה, צבעונית ומעודנת במיוחד... שם נפגשנו עם החידושים האחרונים בתחום, שמענו את איילת דוד-קורן, שהסבירה לנו על ההיסטוריה של אביזרי המין (הידעתן? כבר ביחזקאל ט"ז נכתב על הויברטור הקדום באלו המלים:"ועשי לך צלמי זכר ותזני בהם" ), שמענו על הרעיון על פיו נבנתה החנות, על זכותן של הנשים לענג את עצמן, ועל הצעצועים שיכולים לעזור לנשים לעונג זה. איילת, בחורה צעירה שמזמן נטשה את רגשות הבושה, מסתכלת אל הלקוחות בעיניים, מסבירה על כל אחד מן האביזרים שלהם היא קוראת צעצועים, מה מטרתו, ומה אפשר לעשות אתו. לחנות קוראים Sisters

על השקיות שבהן תקבלו את המוצרים כתוב Sisters are doing it for themselves והמבין יבין. לחנות הזו יש אתר ססגוני.

"נגיעות" בגוף הנשי והמעברים בחיים
לאחר הפסקת הצהריים התכנסנו יחד לסדנא בהנחיית טל נאמן. טל, בת 41 אישה, אמא ואמנית יוצרת רב תחומית. היא עוסקת במיניות נשית, ומנחה טקסי מעבר נשיים. בסדנאות שלה מאתגרת טל את התפישות המסורתיות של חינוך למיניות ומבססת את דבריה על ממצאים העולים מתוך עבודתה. בסדנא עצמה כל אחת מאיתנו נתבקשה לגעת בנקודות מאוד רגישות שקשורות במיניות שלה, לעצמה. טל מעודדת לשחזר חשיבה על המיניות באמצעות שאלות מנחות (מאוד לא פשוטות...) והתבוננות פנימית מחודשת. ישבנו בקבוצות קטנות ודיברנו... זה היה מעניין... מצחיק ומגרה להמשך החשיבה... בהמשך, התקיים דיון בקבוצה גדולה יותר שבו המשתתפות השמיעו את התרשמותן, התפעלנו מהתעוזה של הדוברות ולמדנו על עצמנו... לסדנא של טל נאמן הגענו כבר לאחר המפגש עם גילה ברונר בבוקר ולאחר הביקור בחנות. הייתה תחושה שעברנו תהליך של שחרור ביום הזה. ולסיום חוללנו במפגש משחרר של תנועה ומחול לצלילי מוסיקה מענגת במיוחד.

בדרך חזרה שמענו את ברכת הדרך ל"מסע הנשי" המיוחד הזה, מד"ר רות וסטהיימר, הכוהנת הגדולה של המיניות. "בשנה הבאה, אשמח להצטרף" אמרה. יהיה מעניין.. המסע הבא יתקיים באוגוסט 2011. את מוזמנת להיות בקשר...

סיימנו את היום החושני הזה... וחזרנו הביתה מחויכות מתמיד..

גלרייה נבי שועייב

1 .כדי להגיע לגלריה שבה מוצגות התמונות לחצו שתי לחיצות על המצגת.2. בגלרייה עצמה לחצו על התמונות הקטנות כדי לראות אותן בגודל מלא.3. כדי לשמור תמונות במחשב שלכן, הציבו את הסמן על התמונה שבה אתן בוחרות, לחצו על העכבר הימני, בחלון שיפתח לחצו על שמור תמונה בשם... מצאו את הספרייה שבה תרצו לשמור את התמונה ואז לחצו אישור לשמירת התמונה.4. התמונות מותרות לשימוש, הן צולמו למענכן.

גלרייה אצל הדרוזים במע'אר

הוראות לשימוש והורדת התמונות ראו בגלריה למעלה

בין גלגול לגלגול

על נשמות, עלי גפן וסיפורי חיים.

ביום שישי, 9.7.2010 יצאנו אל נופי הגליל: חווינו מפגש מרתק בנבי שועייב עם האמונה הדרוזית, בישולים אצל ג'ולייה בכפר מע'אר. שמענו על האמונה בגלגול נשמות. ונפגשנו עם נשים בחברה הדרוזית.
יצאנו ביום שישי 9.07.2010 מהמרכז הצפוף צפונה, אל נופי הגליל מעל הכינרת אל המקום הקדוש ביותר לעדה הדרוזית: קבר נבי שועייב. הקבר נמצא כ-7 ק"מ מערבית לטבריה. נבי שועייב הינו אתר קבורה קדום בו קבור על פי המסורת הדרוזית הנביא שועייב, הוא יתרו המקראי חותן משה, אשר נזכר מספר פעמים בקוראן. יתרו נחשב בקרב הדרוזים לנביא החשוב ביותר בדתם, ובשל כך הפך קברו למקום הקדוש ביותר בעולם לדת הדרוזית. אגדה דרוזית מספרת כי ערב קרב קרני חיטין כנגד הצלבנים בשנת 1187 לספירה, חלם המצביא המוסלמי צלאח א-דין חלום, בו נראה אליו מלאך אשר הבטיח לו ניצחון בקרב, וזאת בתנאי שבסיומו הוא ירכב על סוסו מערבה, ובמקום שבו יעצור הסוס, שם יימצא קבר נבי שועייב. נראה שסוסו של צאלח א-דין לא נדרש למאמץ מיוחד, שכן הקבר שוכן ממש לרגלי תל קרני חיטין בו נערך הקרב המפורסם. מדי שנה בשלהי חודש אפריל עורכים הדרוזים עליה לרגל לאתר הקדוש הנמשכת ארבעה ימים, וידועה בשם הערבי זיארת א-נבי שועייב. במרכז המבנה כיום נמצא מבנה הקבר בעל כיפה עגולה לבנה. בתוך המבנה נמצאת מצבת הקבר המכוסה בפרוכת, ובסמוך לה קבועה ברצפת האבן טביעת כף רגל המיוחסת על פי המסורת הדרוזית לנביא שועייב. בנוסף כולל הקומפלקס אולם לקבלת אורחים, חדרי לימוד ועוד. בסמוך לקבר שוכן מעיין הנובע מהנחל הסמוך ואדי אל-חאמם.

חומר נוסף על החברה הדרוזית
התאספנו לשיחה על עיקרי האמונה הדרוזית עם השיח' טארק שאפיק המתגורר במקום. השייח' הרשים אותנו מאוד, התקבלנו באולם המפואר, עם מיטב האירוח המקומי, כוסות קפה, ומגשי פירות יבשים. הוא סיפר לנו על האמונה הדרוזית, על העדה, על גברים ונשים בעדה, על חילוניים ודתיים, וגם ענה על השאלות של הנשים.
לסיום המפגש ריקי העניקה לו קערה טיבטית המשמיעה צלילים מיוחדים.
מכאן המשכנו אל הכפר מע'אר, אחד מכפרי הדרוזים הפחות מוכרים לציבור הישראלי. שם, בצל העצים, בחצר ביתה של ג'וליה, גלגלנו שיחה עם נשות המקום, תוך כדי גלגול עלי הגפן והממולאים שמענו על חלומות, חדשות ועניינים שבינה לבינו ..הכנו לעצמנו את ארוחת הצהריים וניפרדנו מהם לשעה קלה, לטובת סיור בכפר. בהמשך הגענו אל המתנ"ס המקומי למפגש עם אחת הנשים המשפיעות במע'אר שהיא גם אלמנה בחברה הדרוזית– נאדה. הדרוזים מאמינים שהאישה היא מרכז החברה האנושית והעולמית: תפקידה המסורתי היה לדאוג לבית, לבעל ולילדים. כתוצאה מחדירת השפעות פמיניסטיות לחברה הדרוזית הסגורה ויציאת נשים לעבודה, עושות כיום הנשים הדרוזיות צעד גדול קדימה ביציאתן לעצמאות. נאדה, הינה אחת הנשים האלו ואנו שמענו את סיפורה האישי והגלגולים שעברה עד שהגיעה למעמדה כיום כאישה וכאלמנה. התרשמנו מאוד מהרצאתה ומכנותה של נאדה, וכמובן מן היכולת שלה לצמוח ולהגיע למעמד כזה בחברה מסורתית. הרצאתה הסתיימה במחיאות כפיים סוערות. רבות מן המשתתפות ניגשו אליה כדי לברכה באופן אישי על דרכה ונחישותה.
עוד על הישוב מע'אר
בסיום השיחה, חזרנו לביתה של ג'וליה לבדוק אם האוכל מוכן.. טעמנו מן התבשילים שהכנו.. אכלנו ארוחת צהריים שכללה פיתות עם זעתר, פלפל, חצילים וקישואים ממולאים במעדן אורז. עלי גפן ממולאים, טאבולה, מנזלה, פריקה (מתכונים חולקו בסיום הארוחה..).
את הביקור בכפר חתמה הרצאה של בן הכפר, על ה"תקמוץ" – אמונתם של הדרוזים בגלגולי נשמות. לפי האמונה הדרוזית, ברא אלוהים מלכתחילה מספר קבוע של אנרגיות או נשמות ביקום כולו והם עוברים ממקום למקום, בתנועה מתמדת של הרוח בחומר והשתקפותו בו בשלבי מודעות ותבונה שונים ומשתנים. אמונה זו, משפיעה על חיי היום יום של הדרוזים: בקהילות הדרוזיות כיום, קיימים אנשים היכולים לספר פרטים מחייהם הקודמים. המידע מהחיים הקודמים מאוחסן ושמור בתת ההכרה שלהם והוא עובר עם הנשמה מגוף לגוף. ההרצאה תובלה בסיפורי הגלגולים שאותם חוותה משפחתו וחבריו. בסיומה של ההרצאה הוצג הסרטון על ילד דרוזי שנתגלגלה בו נשמת נוהד אבו-רוקון שנהרג באסון צור. אל הסרט

גלרייה "אל הנסתר מן העין"

1.כדי להגיע לגלריה שבה מוצגות התמונות לחצו שתי לחיצות על המצגת.
2. בגלרייה עצמה לחצו על התמונות הקטנות כדי לראות אותן בגודל מלא.
3. כדי לשמור תמונות במחשב שלכן, הציבו את הסמן על התמונה שבה אתן בוחרות, לחצו על העכבר הימני, בחלון שיפתח לחצו על שמור תמונה בשם... מצאו את הספרייה שבה תרצו לשמור את התמונה ואז לחצו אישור לשמירת התמונה.
4. התמונות מותרות לשימוש, הן צולמו למענכן.

אל הנסתר מן העין

ביום שישי 11 ביוני 2010 יצאנו למסע אל הקסום והנסתר, פגשנו נשים שמדברות עוסקות ומבינות ב.. כישופים, רוחניות, פסיכולוגיה וגלגולים. כל מה שתקראו כאן, לא ישקף כמובן את החוויות שלנו. כדי לחוות את החוויה צריך להגיע לסיורי "מסע נשי". נוכל לספר לכן את מי פגשנו, מה שמענו ומה הרגשנו. ובכן, היעד הראשון שלנו היה גן הפסגה ביפו. כאן אפשר להביע משאלה על גשר המשאלות לגעת במזל שלך ולקוות שהמשאלה תתגשם. ביפו יש כמה נשים שעוסקות בגילוי הנסתר, במאגיה שחורה ומאגיה לבנה. הן פותחות בקפה בקלפים מסירות עין הרע, מסירות טיהורים ומחזירות אהבה. אנחנו ביקרנו רק אצל אחת מהן, רגינה טוהר, שמתגוררת ברחוב ריש גלותא, (יש דבר כזה...) ביפו. על כרטיס הביקור של רגינה כתוב שהיא קוראת בקפה, פותחת קלפי טארוט, עוסקת בנומרולוגיה ובזוהר הקדוש. מומחית בהחזרת אהבות, הוצאת עין הרע עוד ועוד. היא אירחה אותנו בביתה. אשה מעניינת. היא מעידה על עצמה שלא למדה את כל מה שהיא יודעת, היא קיבלה בירושה את הכוח לראות דברים ולתקשר מאמה, שמענו הרצאה מעניינת על הכוח שלה. תמונות שצולמו בביתה תוכלו למצוא בגלריה.
יצאנו מיפו לכיוון קיבוץ אייל, כאן מצאנו מקום קסום "הבוחשות בקדירה" מסעדה שהיא גם מקום של סדנאות בישול, אירועים, מועדון סועדים, סיפריית בישול ואירוח. המקום מעוצב באופן ייחודי, והסיסמא שלהם היא "כי חטאים זה טעים..." גם כאן חשוב "מראה עיניים" ובגלריה תוכלו לראות קצת תמונות. כאן שמענו הרצאה על "העידן החדש" מפי איילת איידלברג שהיא אנתרופולוגית, מדירכה ומרצה, היא העשירה אותנו בידע שרכשה ממוריה במהלך הדרך שעשתה מן המנזרים במזרח ועד למורים הרוחניים שלה במערב.
מכאן הצפנו לחיפה. לבקר במחוזות הרוח... על הר הכרמל. ביקרנו בביתה המיוחד של בריג'יט קשטן פסיכולוגית קלינית בכירה, היא סיפרה לנו על צורת הטיפול המיוחדת שלה באמצעות שחזור גלגולי נשמות, על טנטולוגיה (מדעי השכול) ועל החוויה המיסטית של הליווי הרוחני לאנשים בסוף דרכם. אשה מרשימה ביותר. צריך לראות ולחוות כדי להאמין. קראו כתבה על בריג'יט קשטן ומשהו מן החוויה תמצאו בגלרית הצילומים.

במסעות שלנו, משתתפות נשים מכל הארץ. לכל אחת מן הנשים הללו יש גם מה לתרום לקבוצה. ובנסיעות הארוכות שלנו אנו לומדות גם אחת מן השנייה.
בין המשתתפות במסע האחרון הייתה גם פרופ' הניה שנון-קליין, פסיכולוגית העוסקת בתחום שמתפתח לאחרונה בישראל בהשראתה, טנאטולוגיה, מדעי השכול. הניה סיפרה לנו על הנושאים בהם היא עוסקת בארץ מאז שחזרה מארה"ב. באתר בשם Gili's Place שהקימה לזכר בתה שנדרסה ע"י נהג שיכור בגיל 12, תוכלו לקרוא פרטים נוספים על עבודתה ועל בתה.

סיפורה של אשה חוויה

1. לחץ על PLAY כדי לצפות בסרט. 2. ניתן לצפות בסרט במסך מלא לחץ על 4 החיצים מימין למטה. 3. כדי להגיע לסרט המקורי בספריית יוטיוב לחץ שתי לחיצות על הסרט עצמו.

נשות גוש עציון

סיפור של התגברות.... מן הכאב אל היצירה.
גוש עציון הינו חבל ארץ ידוע ביופיו. הוא ממוקם בין ספר המדבר לנופים הירוקים של גב ההר. חבל ארץ זה מקפל בתוכו היסטוריה רבת שנים, נשים מרשימות, נופים עוצרי נשימה ואומנים יוצרים. "טוסקנה", רק שעה מתל אביב.. אז יצאנו לראות ולשמוע. לצערנו לא יכולנו לראות הרבה, נפלנו על אחד מימי החמסין של ישראל, שבו הכל מתכסה בענני חול, עד כדי מסך כמעט אטום לנוף. את התוצאות אפשר לראות גם בתמונות. תמונות הנוף הבודדות שצולמו מוגבלות ביותר. כיוון שהטיולים שלנו הם טיולי תוכן בעיקר, קיבלנו פיצוי גדול ביותר במפגשים עם נשות גוש עציון.
פתחנו את היום במפגש עם אישה-חוויה עדנה אלמקייס מהר גילה. עדנה היא הרבשצ"ית (רכזת בטחון צבאי שוטף.. למי שתהתה...) האישה היחידה המכהנת כבר שנים רבות בתפקיד זה. עדנה אירחה אותנו בביתה, וסיפרה לנו סיפור מרתק על חייה מלאי האקשן. היא בכוננות כל היממה, וכמובן מנהלת בית ומשפחה. היא מתנדבת במד"א וגם נהגת אמבולנס. אישה בהחלט מרשימה מכל הבחינות. עדנה ליוותה אותנו במהלך כל יום הסיור שלנו, וזה נתן לנו בטחון רב. ידענו שאנחנו בידיים טובות. תוכלו למצוא כמה תמונות של עדנה בגלריה.
בגוש עציון נפגשנו נשות הגוש ושמענו את סיפורו של הגוש אשר אדמותיו נקנו ע"י הקרן הקיימת. בד בבד עם הכרזת המדינה מצאו אנשיו ונשותיו את עצמם בעיצומם של קרבות מרים: חלקם נהרגו, נשבו או פונו מן המקום. במהלך הלחימה השתתפו נשות כפר עציון (הדתיות) שכם בצד שכם עם הגברים, אך סיפוריהן וסיפור נפילתן הובלעו בין סיפורי כלל הנופלים.
נפגשנו עם הציירת חנה נוסבוים אשר נולדה בכפר עציון, לפני נפילתו בקרבות תש"ח. כילדה קטנה חוותה את אובדן אביה שנפל בקרב ואת אובדן ביתה בקבוץ שנהרס. תשע עשרה שנים נמשך הניתוק מהמקום, עד לשחרורו במלחמת ששת הימים. חנה גרה כיום באלון שבות שבגוש עציון. חנה סיפרה על חייה בצל סיפור גוש עציון, על הגעגועים ועל החזרה לגוש. כיום היא מציירת את הנופים שהיוו בשבילה מחוז געגועים. בציוריה בצבעי המים, הנוצרים בתוך הנוף, היא מצליחה להעביר באופן בלתי אמצעי את תחושת הסלעים והעשבים, שבילי ההרים, אור השמש והשמיים, הרוח והעננים , שעות הבוקר והערב ושינוי העונות.

באתר של חנה תמצאו את ציוריה המיוחדים המתקשרים אל נופי גוש עציון ומחוזות הגעגועים שלה. כדוגמת האלון הבודד, שהפך לסמל לאנשי גוש עציון, בעת שהגוש היה בשטח ירדן.

צפינו בחזיון האור קולי, במבנה משוחזר על חורבות ה"בונקר", בו החלו דרכם ראשוני המתיישבים בכפר עציון, ובו מצאו אותם המגינים בתש"ח, בקרב האחרון על הגוש. את ארוחת הצהריים שלנו אכלנו במסעדה בעלת השם המיוחד "גוונא" בחורשת משואות יצחק. בצלע הר הצופה אל ואדי יפיפה, נופי הרי יהודה, ירושלים והשפלה. שמענו מפי תושבי בת-עין קצת פרטים על הישוב הזה. לצערנו לא יכולנו לשטוף את עינינו בנוף המבטיח עקב קשיי מזג האוויר, אך נצטרך להגיע שוב כדי לראות זאת. מבנה המסעדה בנוי עץ אגוז מאסיבי ואורן כחלחל ומזכיר סגנון בניה אירופאי כפרי.
בבת עין פגשנו את דינה לבנון, אלמנתו של ארז לבנון שנדקר למוות בפברואר 2007 בעת שהתבודד בחורשה במרחק של כ־200 מטרים מביתו. רוצחיו, שני צעירים פלסטינים תושבי הכפר חרבת צפא הסמוך, נתפסו עוד באותו לילה לאחר שהתפארו במעשיהם בגלוי. דינה לבנון סיפרה לנו על חייה, על ההתמודדות עם מות בעלה, על תפילותיה ומחשבותיה, ואירחה אותנו בביתה, בבת-עין. המפגש עמה היה חוויה מיוחדת.

משם המשכנו לישוב אפרת, למפגש מיוחד במינו עם בנות קבוצת התיאטרון "רוממות" שבראשו עומדות שתי נשים גדולות מן החיים שרון וטובי, אשר הקימו את קבוצת התיאטרון. התיאטרון הוקם בקיץ 2001 בעיצומה של האינתיפאדה. מתוך הכאב, תחושה האובדן והצער שאפפה אותן, החלו נשות הגוש לפעול בנתיב של יצירה ורוממות רוח. התוצאה הייתה תיאטרון נשים ייחודי הפועל עד היום, בהתנדבות מלאה ומציג מחזות זמן לנשים בלבד. מטרת התיאטרון כשמו כן הוא. שמענו את שרון כ"ץ , אשה מיוחדת, בעלת אנרגיות חיוביות שסחפה אחריה נשים רבות מאפרת ומהסביבה, ליצור להתנדב ולקיים את התיאטרון ואת מעשי הצדקה שלהן.
כמובן שהמלים, התמונות וגם הסרטונים לא יוכלו לשקף את החוויה עצמה, כדי לחוות את החוויה צריך להגיע, יחד אתנ, נשות "מסע נשי" לפגוש את החברות שמגיעות לכל יום כזה.
כדי להגיע למסעות של "מסע נשי" תוכלו להתקשר לריקי כהן, ניצה דוידוב או מירה שנער. את הפרטים תוכלו למצוא באתר של "מסע נשי".

גלרייה נשות גוש עציון

1.כדי להגיע לגלריה שבה מוצגות התמונות לחצו שתי לחיצות על המצגת.

2. בגלרייה עצמה לחצו על התמונות הקטנות כדי לראות אותן בגודל מלא.

3. כדי לשמור תמונות במחשב שלכן, הציבו את הסמן על התמונה שבה אתן בוחרות, לחצו על העכבר הימני, בחלון שיפתח לחצו על שמור תמונה בשם... מצאו את הספרייה שבה תרצו לשמור את התמונה ואז לחצו אישור לשמירת התמונה.

4. התמונה מותרות לשימוש, הן צולמו למענכן.

מפגשים מרגשים בצפת

לחצו על הגלרייה כאן כדי להגיע אל התמונות במקור.

התמונות עומדות לרשותכן תוכלו להוריד תמונות לשימושכן האישי